219

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 583

תגובות לאירועי היום טבת תשס"ו

ישראל כמשת"פית.

לא צריך להיות מנתח עומק גדול כדי להבין שהעובדה שישראל עשתה כמיטב יכלתה לסייע לפתח בבחירות היא שגרמה לכך שהוא יפסיד בבחירות. אך האם אין זה – וגרוע מזה - גורלו האומלל של כל מי שנחשד על ידי הפלשתינים במשת"פיות עם ישראל?

ה"מטרד" החי.

אחרי למעלה מחצי מאה שבה היה זכרון השואה מונופול מסחרי בלעדי וסימן רשום של מדינת ישראל סוגר העולם פערים ונכנס לתוך הריק הכלכלי כדי לקיים בו תחרות חפשית.

חלק מזה הוא הכרזת האו"ם על "יום הזכרון בין-לאומי להנצחת קרבנות השואה", אשר גם מדינת ישראל קיבלה על עצמה והכריזה, לשם כך, על ישיבה מיוחדת ב"יד ושם".

עם זאת, נראה לעתים, כי על גבי העיסוקים הרבים והמגוונים שנותרו מהאירוע ההסטורי, מהווים ניצולי השואה שעדיין חיים בינינו ממש מטרד לגבי אלה שמשנעים מיליארדים לטובת זכרון המתים. במובן זה, מיישרים מוסדותיה של ישראל, העוסקים בהנצחת השואה, קו עם מדיניותה של הכנסיה הקתולית אשר דואגת להתרחק בזמן מקדושיה.

ברוח מרירה וכואבת של "מוטב מאוחר מאשר אי פעם" נראה כי עבור רבים מאלה ששרדו מן השואה כל מעשה בנושא הוא כבר מאוחר מדי...

לשון כפולה?

בבוקר היוודע חלק מתוצאות הבחירות לרשות הפלשתינית, כשכבר היה ברור כי לחמס נתח משמעותי בפרלמנט, נמסר בערוץ 7 כי "ארה"ב הזהירה לאחרונה את אבו-מאזן, כי אם יצרף את החמאס לממשלתו היא תנתק כל מגע עם הרשות הפלשתינית." במקביל לכך הופיעה הידיעה בערוצי תקשורת אחרים, עם שינוי "קל": לפי שינוי זה הנשיא בוש התנה קשר עם החמס בשינוי התנהגותו / גישתו / רעיונותיו (בחר את הרצוי).

שינוי זה שאיננו קל כל כך יוצר את הרושם שמדובר בלשון כפולה. אם אכן מדובר בכפל לשון, מעניין וחשוב לדעת אם בעליה הוא בוש, מדינאי אחר, התקשורת או, אולי, כולם?

ענין של זכות.

בשבוע שעבר אמר שר הבטחון מופז לחיילי צה"ל: "לאיש אין זכות להרים עליכם יד."

לכך צריך להוסיף מה שבצה"ל אולי שכחו כבר: "שלחיילי צה"ל אין שום זכות להרים יד על שום אזרח ישראלי חף מפשע."

שיירת האלימות.

כשדיברו ב"פוליטיקה" האחרונה על האלימות שעלולה להתפתח בין ה"מתנחלים" לצבא, קפץ ולרשטיין ממועצת יש"ע ומצא לנכון להזכיר כי "היחידים שמנעו אלימות בגוש קטיף הם אנשי יש"ע".

נראה כי לחברי מועצת יש"ע יש להסביר שוב ושוב כי פעולותיהם, במקרה גוש קטיף, הם בדיוק אותה "הרדמת הכלבים", שאיפשרה לשיירת האלימות של השלטון לעבור באין מפריע, מבלי שאפילו הכלבים יחרצו לשון כנגדה.

למעשה, לא רק שמועצת יש"ע לא מנעה אז אלימות – היא זו שאיפשרה אותה.

אוהד קמין