202

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 605

תגובות לאירועי היום כסלו תשס"ו

הבא להרגך – אחריות מוסרית.

לאחרונה נדרשת הציבוריות הישראלית לבירור המוסריות של התקפה מונעת על האוייב, כפי שנעשתה בעת שפגע צה"ל במחבלים שהיו בדרכם לביצוע רצח במחסום קרני.

לכאורה, אם פעולת הגנה היא תגובה על תוקפנות, לא יכול להיות דבר כמו "תגובה מקדימה". זה נשמע כמו סתירה ויוצר, לכן, בעיה פילוסופית, אך רק על ציר הזמן:

ה"תגובה" איננה חייבת להתרחש על רצף הזמן ביחס למעשה הטירור; די שהתגובה מקדימה בזמן את רעיון האלימות (ולא את המעשה): הרי הרצון ו/או התכנון להתקפה כבר קיימ/ים אצל האוייב. פעולת הסיכול אמורה לסכל את האפשרות להוציאו לפועל.

את תפישת המלחמה המוסרית הזאת מלמדת היהדות ב"הבא להרגך השכם להרגו".

מנקודת מבט זו, מכניס כל איום ברצח את המאיים לרשימה פוטנציאלית של מועמדים לחיסול. זה אמור, במידה שווה, לגבי ארגוני טירור ומדינות טירור, דוגמת סוריה ואירן.

מבחינה מוסרית, הסיכול המקדים אינו רק בגדר אפשרות, אלא הוא חובה. משמעות הדבר היא שבמיוחד בהקשר הישראלי, יש להזכיר למופקדים על בטחונו של העם היושב בה כי הם מחוייבים מוסרית להקדים ולהתקיף את כל המאיים עליה.

שכרה של הבטחה?

באותו יום שבו התפרסמה בתקשורת (הארץ 12.12.05) ידיעה על כך שהממשל האמריקני יעניש את המעורבים ברצח חרירי, אך לא יפגע בסוריה.

הארגונים החשודים ברצח לא היססו לרגע והאשימו את ישראל ברצח, אך מה שמעניין במיוחד הוא שהם הסירו את האשמה מעל עצמם על ידי הטענה ש"לא הגיוני שהסורים יבצעו רצח נוסף בגלל החקירה הרגישה של אישים מסוריה בשל ...הרצח הקודם".

סביר שמה שהביא לרצח היה דווקא הבטחתה של ארה"ב כי לא תפגע בסוריה.

לא בחינם.

בחדשות הערב של גלי צה"ל נמסר כי צה"ל החל בירי תותחים לעבר מרחבי השיגור ברצועת עזה, אחרי נפילת רקטת "קסאם" בנגב.

לא יותר פשוט להוביל את הפגזים במשאית לפלשתינאים או לשדר להם ברמקולים הקלטות של הפצצה ארטילרית? הרי "בומים" כבר עושים שם מטוסינו.

אך בכל מקרה, אפילו אם היה מדובר רק בדלק מטוסים, זה עולה למשלמי המסים הרבה מאד כסף – ולחברה בישראל יש דברים יותר טובים לעשות עם כספה.

ההיבט החיובי.

לפרישתו של מופז מהליכוד יש היבט חיובי: אם ברגע האחרון ממש הוציא עצמו אדם לא מתאים וחסר חוט-שדרה ממשרה בכירה בתנועה, יש בכך משום ניקויה מגורמים מפוקפקים, שכן מי יודע כמה נזק עלול היה אדם כזה לגרום בהמשך הדרך?

שאלה לשמאל.

השמאל מתקיף תדיר את כוחו של מרכז הליכוד. האם זה נובע מכך שהבוחר הותיק של העבודה, למשל, חסר, בניגוד לחבר מרכז הליכוד, כל כוח השפעה על מדיניותם של אלה המייצגים אותו?

אוהד קמין