הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

195

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 611

תגובות לאירועי היום חשוון תשס"ו

פחדנות או חשש מוצדק?

נתפרסם בימים האחרונים כי צה"ל הדיח שלושה חיילים ומפקד אשר לא הסכימו להשתתף בפעולה צה"לית. החיילים, נמסר, הביעו חשש לחייהם.

ונשאלת השאלה: האם מדובר במורך לב או פחדנות מצד חיילים אלה אשר, כפי שנמסר, לקחו חלק בפעולות מסוכנות אחרות נגד האוייב – או, אולי, נראה היה לחיילים אלה כי הפיקוד איננו מנהל כהלכה את הלחימה?

אנחנו, הציבור, לא נדע, כי אין העובדות מונחלות לפנינו, אך לאור דברים שמתרחשים בשנים האחרונות בפעולות צה"ל נגד האוייב, יש יותר מאבק של חשד שאין חייו של החייל עומדים בראש מעייניו וסולם ערכיו של הפיקוד הצה"לי.

שכר האומץ.

נערה יהודיה, הכלואה מאז הגירוש, מזה שלושה חדשים, סירבה להכיר במערכת המשפט הישראלית והעדיפה, על פניה, את בית המשפט היהודי ההלכתי. כתגובה לבחירה באנטי-תיזה לשיטה המשפטית הלא-יהודית, נשלחה הנערה לבדיקה פסיכיאטרית.

ואת זאת יש לזכור כתעודת הוכחה לכך שהמסורת הסובייטית של הטיפול במתנגדי משטר באמצעות המערכת לבריאות הנפש, עדיין מפרנסת רעיונית את העריצות הישראלית.

"אל תאמין לאף אחד, כולל לי."

בגילוי יושר נדיר הצהיר, במלים אלה ממש, הפלשתינאי הבכיר סופיאן אבו זיידה כי אין, למעשה, על מי לסמוך ברשות הפלשתינאית. הדברים התייחסו למידה בה ניתן לסמוך על הבטחות הפלשתינאים לגבי סיום האלימות מצידם.

אבו זיידה ניחן, כנראה, במצפון בעל איכות מיוחדת, אשר איננה מאפשרת לו לשקר בצורה הרגילה, השגרתית והצינית שבאמצעותה פועלים השקרנים המקצועיים הקרויים "מנהיגי" הפלשתינים. בדבריו אלה, שהם, אולי, פליטת פה נדירה, הוא שידר את מה שבהחלט יכול להיות עובדה שחשוב לקחתה בחשבון: שלרשות הפלשתינית, אפילו אם היא רוצה, אין אפשרות מעשית לעמוד בהתחייבויותיה. ואין נאמן יותר מבעל הדבר.

העברת אחריות משפטית?

החלטת בית המשפט הישראלי להסגיר את החשוד רוזנשטיין מכילה מספר משמעויות נוספות זולת הפלילית וביניהם שתיים חשובות במיוחד: האחת היא דתית ביסודה: הסכמתו של בית דין ישראלי להעביר יהודי למשפט מול בית דין לא יהודי. השניה מציגה היבט של יכולת שיפוטית: בית הדין הישראלי הודה, למעשה, כי הוא איננו רואה עצמו כשיר כבית המשפט האמריקני לשפוט את רוזנשטיין.

יצויין, כדוגמה נוגדת, כי במסגרת הסכמי אוסלו קיבלו הפלשתינים סמכויות שיפוט אשר אינן מאפשרות לצה"ל או לסמכויות ישראליות לתפוש ו/או להעמיד לדין חשודים ברצח ישראלים אשר מוצאים מקלט בשטחי הרשות הפלשתינאית (ראה, למשל, את מקרה רוצחי רחבעם זאבי ז"ל).

במקרה זה וברבים אחרים בעלי משמעות דומה יש משום התנערות ישראלית מאחריות והשלה עצמית של סמכויות לגבי טיפול בנושאים המחוייבים בטיפול אם טוענת הרשות המדינית הישראלית לזכות לפעול כרשות בעלת סמכות שיפוטית מלאה.

אוהד קמין