188
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 600
תגובות לאירועי היום חשוון תשס"ו
הפרטה?
דוד רוט, עובד בכיר בבנק המזרחי, העביר למעלה מ20 מליון שקל ללקוחות חלשים מחשבונותיהם של לקוחות אמידים.
במשפטו צויין, לטובתו, כי הוא עשה את הדבר לא מתוך תאוות בצע. על כך יש להוסיף כי, למעשה, לא עשה הפקיד שום דבר שחורג מפעולתו של השירות הציבורי השגור, הגוזל מן הציבור במטרה לתת את הגזל לנחשלי החברה.
ההבדל הוא, שבזמן שבו קשה מאד להתחקות אחר כספי המסים שלנו ולבדוק באם הגיעו לתעודתם המוצהרת, אין ספק כי מר רוט אכן לא לקה בשחיתות זו ואת הכספים שנטל אכן העביר לחלשים. במובן זה, ניתן לראות את פעלו כצורה לא-שגרתית של יזמה פרטית, שכמו רבות-אחרות, מיישמת ביעילות רבה את המדיניות הממשלתית המוצהרת.
מקור הסמכות.
בסרט תעודה טלויזיוני ששודר לאחרונה בערוץ הממלכתי נגד התהליך הביורוקרטי הארוך שאותו צריכים לעבור אנשים שמעוניינים להתגייר, נשמעו תלונות רבות נגד בית הדין הרבני האחראי על התהליך. מעניין לשים לב לכך שבצד הערעור השמאלני המתמיד, המכרסם, על סמכות בית הדין הרבני, קיימת בשמאל הערצה עיוורת של בג"צ – ואין במחנה זה שום קול הקורא תגר או מנסה לערער את סמכותו.
עם זה, שומה עלינו לשים לב כי על אף שמקור הסמכות שממנו שואב בית הדין הרבני את כוחו הוא ההלכה היהודית ומסורת בת דורות רבים – הוא אינו כופה אותה הר כגיגית על הבאים לפתחו (כי לא כל אחד מאלה המבקשים להתגייר מחוייב לעבור גיור).
לעומת זאת, בזמן שהבג"צ כופה את פסקיו על הציבור כולו בכוח החוק – כמו במקרה של גירוש גוש קטיף – לא נראה בעליל מהו מקור סמכותו, זולת ההשקפה השמאלנית השגורה בישראל הסוציאליסטית – וזו, יש לציין, מנוגדת ביסודה ליהדות.
הרצח הפוליטי ככלי.
בדיון "פוליטיקה" האחרון אמר פרופ' אסא כשר, בין היתר, כי "רצח פוליטי הוא אחד מארסנל הכלים של הימין הפוליטי בישראל".
מעניין אם מר כשר שמע על רצח דיהאן; להזכיר למי ששכח, חיסולו הממוקד של דיהאן, שהיה אחד מהנציגים החשובים של העדה החרדית בישראל של תחילת המאה ה20, על ידי שליחי השמאל שכבש בכוח הזרוע את ארץ ישראל, בלמה את התקדמות החרדים למצב של שליטה פוליטית לגיטימית בציבור הדתי. ביחד עם רצח המלך עבדללה חוסל גם הסיכוי להסכם שלום בין היהודים הישראליים לערבים, שתשתיתו היתה מוכנה זה מכבר.
ורצח רבין? הוא נוצל כהלכה לחסימה פסיכולוגית ותודעתית של כל הציבור הלא-שמאלני. אחרי שהשמאל ניצל אותו כדבעי, לא רק שמיתוס הגדולה של רבין הועצם, אלא ששום אדם דתי אינו מעיז מאז לפתוח משפט בלי לומר את מנטרת ההתנצלות "אני נגד הרצח", כאילו חבישת הכיפה כשלעצמה עושה את חובשה לפחות לחשוד בסיוע לרצח.
אז למי, למעשה, הועילו מעשי הרצח הפוליטיים?
----------------------
מי יממן את המלחמה בעוני? כמובן שהעניים. אז אולי שסתם ישלמו פחות מסים?
אוהד קמין