187
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 602
תגובות לאירועי היום תשרי תשס"ו
פורשים ומורדים.
בשיחה בגלי צה"ל עם סגן מושל ג'נין אמר רזי ברקאי כי רבים בישראל מצפים מאבו-מאזן שיעשה לחמאס מה שעשה בן גוריון ל"אלטלנה". בכך הוא ממשיך לטפח את השקר הכפול – זה שמחד מצהיר על אבו מאזן כעל חסיד אומות העולם הפלשתיני, הפועל למען הענין הישראלי ברשות ומאידך ממשיך לטפח את האגדה הרשעית, שלפיה הביא האצ"ל נשק כדי לצייד את כוחותיו, כדי למרוד בממשלה ה"לגיטימית", קרי ממשלת בן-גוריון.
וכמה שזה מזכיר לנו את העובדה שאותם אנשי "ליכוד" הנאמנים לערכי הליכוד וישראל, קרויים היום בפי התקשורת "מורדים" (מה שמעורר, בעקיפין את האסוציאציה של "מלכות"), ברוח זה שממשל מפא"י הצליח להביא לכך שארגון כמו אצ"ל ייתפש בתודעת הציבור כאחד מארגוני ה"פורשים"...
ויש לומר כי כל הקורא לאחר "פורש" או "מורד", כשאין לכך שום יסוד עובדתי, אינו אלא מנסה לשלול ממנו לגיטימציה. לאור זאת, כמה נבזה לכרוך יחדיו את החמאס וה"אלטלנה".
ככה לא פותרים בעיה.
ועדה תתכנס אחר ועדה לפתירת בעיית העוני בישראל – ורק לפני חודשיים לקחו אצלנו רבבת בני אדם שלא חסר להם כלום והפכו אותם לחסרי-כל.
זו לא הדרך. זה לא הכיוון.
הפרופסור, הפרס והכסף.
באופן נדיר ביותר נהנה פרס הנובל מזה שנים רבות ממעמד כפול-היבטים בתרבות: הוא נחשב גם לפרס הוקרה המעניק כבוד רב למקבלו וגם לנתח של מתת-חמרי לא קטן באמצעות המחאה שמנה. כצופה מן הצד בחגיגות הפרס והפרופסור הדתי-לאומי מישראל אינני יכול שלא לחשוב על כך שאין ספק כי חתן הפרס מתנגד בדעותיו להסכם אוסלו ולכן, אם היתה מדינת ישראל חפשית, יכול היה, אולי, פרופ' אומן להיות אדם עשיר - ולשקול שלא לקבל את פרס נובל כאות מחאה על נתינת הפרס לערפאת. אבל כנראה שבתנאי הכלכלה הריכוזית של דיקטטורת ישראל, אין הפרופסור מרוויח מספיק אפילו כדי לשקול את הויתור על הערכה שבאה בצורה כספית, כזו שבישראל תינתן רק למי שיושב ליד כפתורים מסויימים במכונת הדפסת השטרות.
מוחקים מהמפה.
מהומה שלמה קמה בעולם מסביב להצהרה של נשיא אירן כי את ישראל יש למחוק מן המפה; אך ברבים מספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית ישראל כבר מזמן מחוקה מן המפה. ומה שהוא בעל משמעות לא פחותה: יש בין ארצות האוייב המקיף אותנו כאלה שבספריהן ישראל מעולם לא צויירה על המפה...
הזהב והדמוקרטיה.
אומרים כי העלות של יצירת זהב במעבדה גבוהה יותר מתהליך הפקתו הרגילה, מה שמבטל את כדאיות יצירתו המלאכותית. אני חושש שזהו הגורל שנכון להנחלת הדמוקרטיה במזרח התיכון על ידי ארה"ב: פה ושם זה אולי אפשרי ליצור בארץ ערבית כיסים רעיוניים התואמים את הדמוקרטיה המערבית, אבל באיזה מחיר!
אוהד קמין