הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

160 בצנעה ובהפתעה

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-שישי, 24 מאי 2013 07:19

כניסות: 678

תגובות לאירועי היום סיוון תשס"ה

"בצנעה ובהפתעה".

עודד טירה, שפיקד על פינוי ימית בשנת 82, אומר בראיון שהתקשורת צריכה "שלא להפריע" לפעולת צה"ל וכי צה"ל צריך לפעול "בצנעה בהפתעה".

האם מדובר על פעולה כנגד טירוריסט בינלאומי, שיש להפתיע אותו במסתור?

לא. מדובר באזרחיה היהודיים של מדינת ישראל ובפשיסט המתוודה על מאווייו הכמוסים.

בבית המשוגעים.

אני רואה אנשים שמטיחים את ראשם בכותל. אני שואל אותם: "מדוע?" והם משיבים לי: "אין לנו שום אלטרנטיבה."

"מה עם לא לעשות זאת?" אני שואל.

"זה לא מעשי." הם אומרים. "הרי חייב להיות פתרון למצב"...

ומאז אני חושב לעצמי: "איך יוצאים מבית המשוגעים הזה?"

עבודת האלילים החדשה.

ביהדות מתריעים מפני עבודת אלילים, בין היתר בטיעון שהאליל שנוצר על ידי האדם עלול להוות לו מלכודת דוגמטית כגולם הקם על יוצרו. היום אנו נתקלים בעבודת אלילים חדשה כתסמונת פילוסופית-פסיכולוגית: ההסכמה שיש לאנשים מסויימים עם זכותו (לכאורה) של שרון לעקור ישובים היא דוגמה לסכנה הנוראה של נתינת מעמד של אל לאדם: אלה שראו את שרון כאל שנתן להם אדמה ובית נופלים היום במלכודת של ראייתם זו, כי "למי שנתן יש זכות גם לקחת". דבר זה נכון לגבי כל מי מהמתיישבים שהאמין שהמדינה היא מקור החיים שלו ושהיא זו שנתנה לו את רכושו ואת ערכיו. אדם כזה הוא חסר הגנה כשהאליל שנתן לו חפץ לקחת ממנו... הרי הוא זה שיצר במו ידיו את האליל הזה, המקור-לכאורה של ערכיו.

צה"ל כמפר חוזה.

אחרי הרצח המופקר שאירע לפני מספר ימים בהר-חברון, כתוצאה מההקלות שהחליטה ישראל לתת לרוצחים, ניתן לחוש כי השמאל איננו רואה בעין יפה את תלונות המתיישבים על היד הקלה שבה נוקט צה"ל כלפי הערבים באיזור. מנקודת המבט של השמאל תביעת המתיישבים לעיבוי ההגנה הצה"לית היא דוגמה נוספת לתביעה לא לגיטימית של מיעוט מהרוב. למעשה, אין זו אלא תביעת זכות לגיטימית של קיום צד בחוזה: צה"ל איננו "עושה טובה" כשהוא ממלא את חובתו; צה"ל חתום על מחוייבות לפעולה ומקבל, במשך שנים רבות, את כל המשאבים הנחוצים לצורך ביצועה. כשצה"ל איננו ממלא את חובתו להגן על האזרח הוא בגדר מפר חוזה המועל בתפקידו.

ומנקודת מבט זו לא די להתלונן ואפילו לא לתבוע אלא יש להעמיד לדין את האחראים למתנות שמקבל האוייב הערבי על חשבון בטחון היהודים.

ואם, כפי שאומרים, השיקולים הצבאיים הושפעו ממהלכים פוליטיים שנועדו כדי לרצות אישים כמו דב וייסגלס וקונדוליסה רייס, יש לראות את מקבלי ההחלטות כבוגדים בעם.

אוהד קמין