157 עוזי כהן ואריאל שרון - מה המשותף?
- פרטים
- עידכון אחרון ב-שישי, 24 מאי 2013 07:16
- כניסות: 641
תגובות לאירועי היום איירתשס"ה
עוזי כהן ואריאל שרון – מה המשותף?
עוזי כהן כבר יכול היה להיות מזמן מיליארדר, אם היה תובע את כל מלעיגיו בתקשורת לדין על הוצאת דיבה וגרימת נזק לתדמית; הוא מעדיף להתעלם מחיצי הלגלוג ו"למחול" למלעיגיו, אך הוא טועה וחבל שאין איש במרכז הליכוד שמעמידו על טעותו - כי עוזי כהן איננו רק אדם פרטי אלא גם דמות ציבורית.
במחדל זה שלו הוא פוגע בכבודם של אלה שבחרו בו ובעובדת היותו סמל, כמו כל חבר מרכז ליכוד, שנבחר לייצג את ערכי התנועה שהוא חבר בה. עוזי כהן מאפשר ללועגים לו ללגלג, באמצעותו, על התנועה כולה, בהיותו היום את אחד המכשירים שבהם משתמש השמאל כדי להציג את הליכוד כולו כחבורה של אנשים ירודים.
ומה המשותף לעוזי כהן ולאריאל שרון?
שמה שכהן עושה ברמת המפלגה, עושה שרון ברמת האומה – שניהם מאפשרים, על ידי פעולותיהם, להוריד את כבודן של המערכות שהם חברים בן.
מה שעושה עוזי כהן לכבודה של תנועת הליכוד, עושה שרון לעם היהודי כולו, כשהוא פורץ פרצות גדולות במוסר דרך ניהולה הקלוקל של מדינת ישראל כמדינה חסרת מוסר ונאמנות, אופורטיוניסטית וזנותית, הבוגדת בכל הטוב ובעיקר בערכי היהדות של אזרחיה.
מדינת ישראל נוסח שרון מוכנה למכור כל ערך קדוש תמורת נזיד העדשים של הרגע הנוכחי, של הפסקת אש שקרית בת 5 דקות, חיוך ומלה טובה של רוצח.
הטפשות כמגינו של הרוע.
יש בתקשורת איש אחד מסכן, טיפש ורע, שכולנו מכירים מפינתו היום-יומית, שבה הוא משדר שטנה, לעג ואיבה לכלל הציבור בישראל. איש זה בנה את מפעל חייו על אדמת הביצה של הרוע ומכיוון שזו לא נותנת לו יציבות של ממש, הוא חש שעליו למצוא כל יום ושעה חמרים חדשים לביתו הרעוע. איש זה, שעוסק כל הזמן ברוע, רואה אותו בכל דבר, פעולה ואדם – ובמיוחד הוא אוהב למצוא רוע במעשיהם של אנשי ציבור, להפשיט אותם קבל עם ועדה ולארגן להם משפט ציבורי עוד הרבה לפני שהם עומדים בכלל לחקירה. אם מערכת המשפט משיגה אותו בכך, אז הוא דואג לשפוט את השופטים.
מכל זה ברור כי רוע מסוג זה – במיוחד מעל גלי האתר - זה דבר מסוכן מאד: אלה שאתה מוקיע מעל גלי האתר עלולים להשיב מלחמה שערה ואדם המשדר את דיבת הרבים עלול למצוא עצמו בעין הסערה של תביעות חמורות ביותר, אז איך זה שרוע וטפשות הולכים ביחד? זה נראה לא כל כך מתאים. הפתרון לשאלה הוא דווקא פשוט ונמצא בגופה: הטפשות היא מגינו של הרע; הטפשות היא זו שגורמת לאדם כזה לחשוב ששום דבר רע לא יכול לקרות לו, או שלא לחשוב על דבר רע שיכול לקרות לו – או, מה שהכי גרוע, לחשוב שמשרתי הרוע חסינים מפני פגיעה, כי הרוע יגן עליהם בדמות "חסיון עיתונאי".
וזה מה שהופך אנשים כאלה, מבחינת הממסד התקשורתי, לשעירים אידיאליים לעזאזל: אם המושמצים יחליטו להגן על עצמם, ניתן לפטר את הטיפש ולהתנער ממנו כלאחר יד – אך כל עוד זה לא קורה, הוא יכול להמשיך ולהתפרנס על גבם של קרבנותיו במשך שנים רבות. שדרן כזה, שאיננו אלא מפקד קטן של "בשר תותחים" תקשורתי, עלול אף להגיע לדרגת מנהל בכיר של רשות השידור – ואף להיחשב, בסופו של דבר, לבעל עמדה אינטלקטואלית רצינית, פשוט מתוקף ההתמדה, ההתנחלות בתודעת הצרכן הכפוי – וההגנה הבלתי-מסוייגת של הטפשות.
אוהד קמין