152 שואה שואה - ומה עם הגבורה?

תגובות לאירועי היום אדר ב תשס"ה

 

שואה שואה – ומה עם הגבורה?

השם מישהו את לבו לכך שבקולות החגיגה הרבים שעלו מההיכל החדש של "יד ושם" שמענו הרבה על השואה, אך לא שמענו דבר על הגבורה, ששנים רבות היתה אחותה של השואה, כפי שהיתה קיימת בביטוי הנודע והחשוב "השואה והגבורה" ?

להיכן הלכה לה הגבורה? מדוע נותרה השואה בבדידותה?

ואולי היה למישהו ענין למחוק את העובדה שהיהודים היו אחד מהכוחות המעטים שלחמו בנאצים בעיצומה של המלחמה הגדולה, שהכריזו על מרידות נגדם ואף נלחמו בהם. הם עשו זאת לרוב מעמדת נחיתות, באפס משאבים וללא שום עזרה מן החוץ.

והאם יש צורך לציין כי בעת שבה הושקע הון במבנה ובתחכומו הטכנולוגי יש עדיין בינינו ניצולי שואה רבים שלא קיבלו עדיין את קצבאותיהם? או לציין את העובדה שעשרות נציגי הארצות שבהן טבחו היהודים ובזזו את רכושם, באו לחנוכת המשכן אך לא הזכירו את הרכוש היהודי שנותר בארצותיהם?

 

לא בזכות.

בראיון שנתנה לתקשורת מנדי לייטון, נכת צה"ל ופעילת ארגון "בזכות", היא שיבחה את החוק החדש, הכופה על כל מנהל או בעל שירות לציבור (כולל בתי עסק פרטיים) לתת גישה ו/או עדיפות לעסקו לכל סוג של נכה (כולל נכה רוחני).

חוק זה, המוצג כלפי הציבור כתמים וככזה המכוון לרווחת החלש, הוא דרקוני ורשעי; הוא מהווה דרגה חדשה ומתוחכמת של ניצול ציני של סבלם של החלשים לטובת הטלת עול נוסף על הציבור. המחוקק, היודע כי איש לא יהיה מוכן לקחת על עצמו את הסיכון הפוליטי שביציאה "נגד חלשים", מנצל את התמימים שבמוכי-הגורל כדי לסחוט את הציבור הרחב להגדיל עוד ועוד את משא עולו על גבו של משלם המסים.

ומכיוון שצרה היריעה מלהכיל את פרטי העוול, די לנו אם נציין, כלפי הישרים שבין חסרי היכולת, התומכים בחוק מעין זה, כי אין לנכים זכות לכפות על הציבור לסייע להם, ולו רק מן הסיבה שלא קיימת בעולם הזכות לכפות.

 

חשש סביר או גזענות?

בסקר שנעשה כדי לקבוע את מידת הגזענות בציבור הישראלי, הפנו אותנו עורכי הסקר לכך שרבים הם המסרבים להשכיר את דירתם לערבים, והציגו עובדה זו כהוכחה אמפירית ולוגית ל"גזענות" של האזרח היהודי.

האם היה צורך, כדי להבהיר את הטעות, לשאול את האזרח היהודי האם הוא מוכן להשכיר את דירתו לרוצח פוטנציאלי של משפחתו, או שאלה שערכו את הסקר כוללים חשש מרצח בתוך מה שהם מעריכים כ"גזענות".

יש להזכיר, כנראה, כי גזענות פירושה שיפוט של אדם עפ"י מוצאו. משמעות הדבר היא שדווקא אלה שערכו את הסקר, אשר מתעלמים במפגיע מן ההקשר הפוליטי-העובדתי של המלחמה המתחוללת בין היהודים לערבים באיזורנו, הם שחטאו בכך שהכתירו את החשש האנושי הבסיסי ביותר – החשש לחייו – בכותרת "גזענות".

ומכך: שהפוסל, בהקשר זה, את כל עם ישראל - במומו פוסל.

 

אנשי אמת מתקשים להאמין בקיומו של שקר; כמה שלא ירמה אותם שרון, הם ממשיכים לסמוך עליו, למשל, שיקיים את רצון העם, אם רצון העם יהיה נגדו במשאל. מהי ערבותם?

 

אוהד קמין