הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

151 השערוריה: רכישה

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-רביעי, 22 מאי 2013 14:20

כניסות: 680

תגובות לאירועי היום אדר ב תשס"ה

השערוריה: רכישה.

באחד מהעיתונים הגדולים במדינה נתבשרנו על שערוריה חדשה: יהודים רכשו בתי מגורים בירושלים! כדי להגדיל את רושם השערוריה פורסמו בעמודי השער אף צילומי הבתים. בושה!!!

לאן הגענו? איך התדרדרנו? איך נוכל לשאת את הבושה?

היאמן כי יהודים קנו בכסף מלא בנינים מבעליהם? ועוד בכסף לא ציבורי? פרטי?

יש המספרים כי בדורות קדומים, פרימיטיבים, נהגו יהודים לרכוש בארץ נכסי דלא-ניידי ועוד ראו בכך משום "גאולת הארץ"! אך מאז חכמנו והשכלנו. מה שלמדנו מהשמאל ועכשיו מהתקשורת הוא שאין ספק שאנו נמצאים בשיאו של תהליך התדרדרות מוסרית שלא היה כדוגמתו בהסטוריה של הציונות! אם יימשכו הדברים כך, עלולים גורמים מסויימים לחשוב כי ליהודים יש זכות קנין אמיתית על מקומות בארץ הזו ואסור שזה יקרה: יש לבלום באיבה את תופעת הקנין הסרטנית הזו ולהמשיך בדרכים המסורתיות של גזל, הפקעה ושוד, כפי שנקטו בהן אנשי שלומנו היכן שרק יכלו!

שאלות לגבי הפגנת הרוב (שהתרחשה לפני ימים מספר בתל-אביב):

האם רוב אזרחי המדינה (כלומר אלפי האנשים) שהשתתפו במצעד השמאל למען ההתנתקות אשר נערך במוצ"ש במרכז תל-אביב פסעו רק על המדרכות או, אולי, גם על הכבישים?

ואם כן, האם לא חסמה ההפגנה כמה נתיבי תנועה מרכזיים בתל-אביב וגרמה לנהגים רבים צער, עגמת נפש ורוגז?

ואם כן - מה עם מעצרים? היכן התביעות? כתבי האישום?

מה זה, תקשורת – נרדמת בשמירה?

אה, את צודקת – זה היה משהו אחר: הפגנה מאושרת...

אומה של קבצנים.

חלום דורות נוצרי שהוגשם הוא מראה של מדינה שלמה שבה האזרחים היהודים עוסקים בבקשת רחמים משלטון עריץ: כאן חולים המתחננים לתרופות כדי להציל את חייהם, כאן אזרחים המתחננים שהממשלה לא תוציא מידיהם את רכושם ולא תעקור אותם מבתיהם, וכאן עובדים אשר משכורותיהם הולנו במשך שבועות וחדשים. כל אלה שותפים בבכי הולך ורב, בעיוות דין ובחולשה אל מול ממשל אטום, נבער, אכזר ומושחת.

המשותף לכל אלה הוא שאין הם מבקשים למלא את המחסור הראשי שלהם: המחסור בצדק; כי לא בקשת רחמים היא אבן היסוד של חברה מתוקנת אלא תביעת צדק.

כי רק באמצעות הצדק יקבל כל אזרח את המגיע לו בזכות; זה שמתחנן בבכי על זכויותיו שכח שזה שמונע אותן ממנו איננו בעליהן - וכי הממשלה איננה אדונו אלא משרתו.

אם אין משרת זה מסוגל לספק את השירות שלשמו קיבל את סמכויותיו - ובכל זאת איננו מרפה את אחיזת החנק שלו בגרון האזרח – הוא בוגד, מפר חוזה ונוכל לכל דבר וענין.

בשל מחדל זכרון הזכויות, אומתנו היא אומה של קבצנים, אשר אינם יודעים אלא בקשת תחנונים. אומה שמודעותה קבצנית איננה יכולה להתלונן, כי אין המון אנשים שרואים עצמם כעדר של חמורים יכול להשתחרר מנוהגיו כל עוד שוכח הוא את זכויותיו כאדם.

אוהד קמין