149 על יהודים וכבשים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-רביעי, 22 מאי 2013 14:17
- כניסות: 638
תגובות לאירועי היום אדר תשס"ה
על יהודים וכבשים.
כשלוקחים כבשה לשחיטה, אין שאר הכבשים שבעדר מתעניינות בכך. מה שמאפיין בעלי חיים נמוכי-תודעה, כמו כבשים, הוא שהם אינם עוסקים אלא במה שנוגע להם ואינם מותאמים, מבחינת הטבע, לקרוא מה שבעלי חיים מפותחים יותר יראו כסימניה המקדימים של סכנה.
זהו גם מצבו של אדם הלום-דעת או של חברה אנושית שערכיה התדרדרו עד כדי כך שאין בניה מסוגלים לאחד את המידע שבידם לכלל ידיעת מציאות ברורה.
"חצי רחוב בוכה והחצי השני שמח ועליז" – כך התבטא אמש אחד מאלה ששהו ברחוב שבו אירע הפיגוע האחרון בתל-אביב, לגבי המצב שבו לא השביתה אפילו עובדת הרצח את שמחתם של החוגגים במועדוני-הלילה הסמוכים.
החוגגים פשוט לא ראו שום קשר מחייב בינם לבין מה שקרה לבני עמם במרחק של רק כמה בלוקים מהם. הם אפילו לא חשבו על כך שזה עלול להגיע גם אליהם.
זהו מצב רוחני פגום של חדלון - של תודעה אנושית שהורדה לרמת בעל-חיים נחות.
היו ימים שבהם היה רצח של יהודי אחד משבית את שמחתם של כל היהודים בארץ ובעולם. יש גם היום יהודים בארץ הזו שרצח יהודים על ידי אויביהם עדיין מכאיב להם.
אך לעומתם יש רבים שמאמינים שהדרך הטובה ביותר למנוע רצח יהודים, היא שיהודים יפסיקו להיות כל-כך יהודים – ואם אפשר שיהיו כבשים.
אוייבת העם.
מקרה פרטי של התעללות בילדים על ידי מטפלת הופך, באמצעות התקשורת, לענין חברתי המסעיר (או, לפחות, מנסה) את החברה כולה. חגיגה של לינץ' סוחפת חוגים שלמים בתקשורת שענינם-כביכול להגן על חלשיה של החברה מפני אלימות והתעללות:
"יצא לך כבר לראות התעללות כל-כך קשה?" שואלת שלי יחימוביץ', בקולה העמוק והחם, המעיד על אמפתיה לתינוק המסכן, את קצין המשטרה, סגן ניצב גרוסמן.
איך יכול הס"ן גרוסמן להגיב על שאלה "מדעית" זו? הוא מגמגם כמה סיסמאות כלליות כמו "צריך להיות ערניים..." ו"יש לעשות פיקוח". אבל הוא מומחה בתחומו.
אחריו מופיעה ד"ר חנה צור, מתמחה בהתפתחות אישית וחברתית בגיל הרך - וגם לה אין שום דבר משמעותי להגיד. אבל גם היא מומחית בתחומה.
עוד מומחה מגיע - ועוד אחד. מה כבר אפשר להגיד ברשות השידור הציבורית, שהציבור איננו יודע או שאיננו יכול לחשוב עליו אלף פעמים לפני כן? שזה לא טוב להתעלל? שמשהו לא בסדר? שצריך להשגיח על הילדים?
אבל הם ממשיכים, המראיינים וה"ממומחים", כאילו יש להם מסר חשוב ודחוף לציבור הישראלי, כאילו יש בידם הישג פנומנלי וכאילו הצילו את העם מהאוייבת הגדולה ביותר שלו. אבל אין להם, כי החקירה בנושא, למעשה, אך זה התחילה ולציבור אין מה להרוויח מ"החשיפה" הזו. אך כמו במקרים רבים אחרים, מטרתם האמיתית של אנשי התקשורת ושאר "משרתי הציבור" – השוטרים, הפסיכולוגים וה"מומחים" למיניהם - המסיתים את הציבור נגד אדם אחד (שאיש מאיתנו איננו רשאי, מוסרית, לשפוט אותו), כלל איננה השגת ערך אובייקטיבי, אלא פרסום עצמי, חיזוק המעמד האישי – והסחת דעת.
הסחת דעת הקהל מהענינים החשובים באמת שהעם מתעמת עימם, לענין שבעוד יום כבר יישכח. זהו פעלה של מפלצת-מכונה תאבת-קרבנות, שהיא אוייבת העם האמיתית.
אוהד קמין