הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

147 מוסריות ושברה

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-רביעי, 22 מאי 2013 10:31

כניסות: 630

תגובות לאירועי היום שבט תשס"ה

מוסריות ושברה.

לאי-שחרורם של אסירים רוצחים יש משמעות מוסרית חשובה: הוא מהווה הצהרה על כך שישראל איננה מקבלת את ההנחה הנוצרית הרואה את האוייב – ובמיוחד את זה ההורג באזרחים – כלוחם, שמבחינה מוסרית הוא שווה-ערך לחייל המגן על בני עמו. אך כפי שנראים הדברים, ישראל, שממשלתה איננה מכירה את הערכים היהודיים היסודיים, תישבר בענין זה ואז תוכיח שוב את ההבדל העצום שבין מדינה יהודית למה שיש לנו.

על זכרון סלקטיבי.

מול האידיאולוגיה של ה"נשכח ונסלח" ו"נפתח דף חדש" שלה מטיפים הפלשתינים בענין שחרור רוצחיהם (בסיוע נלהב של חלקים מהתקשורת הישראלית), ניצבת הסתירה הברורה של עילת מלחמת ה"שחרור" הפלשתינית, כלומר העובדה שכל הסיבות המוצהרות למלחמתו של האוייב נגדנו נטועות בעבר הרחוק – החל מחטאים שלפני ובעת קום המדינה וכלה ב"כיבוש" שהחל ב67. הפשעים שבהם מאשים האוייב את ישראל נמצאים בעבר הרחוק הרבה יותר מזה שבו נאסרו אלה שהשתתפו בתכנון ובביצוע של פיגועי ההתאבדות ומעשי הרצח, שעליהם הם כלואים היום.

(ובכך, אגב, איננה שונה גם הנצרות ה"סולחת והשוכחת", אך, כמו במקרה של סברה ושתילה, היא איננה שוכחת לעם היהודי את חטא צליבת משיחה שלא הוא ביצע)

חלב, חמלה וזכויות.

מעל דוכן הנואמים בכנסת ניסו לאחרונה אנשי ש"ס לרגש את הח"כים בהציגם שקית חלב כדי להדגים את המצוקה הנוראה שחווים היום דלי העם. באמצעי התקשורת מנסים הח"כים של ש"ס להסביר כי הם מוותרים על משרות וכיבודים כדי לדאוג לרווחת העם ולהציל משפחות רבות ממצוקה חמרית. אלי ישי, יו"ר ש"ס, נושא דברים בכל הזדמנות אפשרית נגד המדיניות הכלכלית ה"קפיטליסטית" ו"חסרת החמלה".

אנשי ש"ס טועים בכל הסעיפים ויש מה ללמוד מכך:

אכן, יש לחסל את המצוקה, אך לא על ידי נתינה, אלא על ידי הפסקת הלקיחה. התקציב, בניגוד לשמועות המופצות על ידי הסוציאליזם המאורגן, איננו קפיטליסטי אלא סוציאליסטי; רק בסוציאליזם ריכוזי כמו זה שיש בישראל מרוששים חלק גדול מן האוכלוסיה בתירוץ שזה נעשה כדי "לעזור לדלים" וכל מה שהדוגמה הכובלת מציעה לשיפור המצב הוא להמשיך ולהוציא מידי הציבור עוד ועוד משאבים כדי להמשיך ו"לסייע" לו. הסיבה הראשית לכך שהזעקה הולכת ומעמיקה היא הגביה שמכרסמת בכל פה ופוגעת, כפי שניתן להניח, יותר בדלים מאשר באחרים.

זה לא נכון שמה שחסר במדיניות זה חמלה; מה שחסר בה זה צדק: היום, הבעיה הכלכלית של עם ישראל – ובכלל זה של העניים שבו - איננה שלא מרחמים עליו די, אלא שמתאכזרים אליו: כמו בתכנית ההתנתקות ובאותה רוח, פוגעים בכלכלתו: פוגעים בזכות היסוד שלו, הזכות לקנין, מנשלים אותו מרכושו ובוזזים ממנו את פרי עמלו.

על רקע פגיעה כה מקיפה, למקד אותנו רגשית בחמלה היא, במקרה הטוב, פניה לרחמי הבוזז, שהיא אותה טעות שעושה המדינה ביחס לאויבינו החיצוניים.

ומעל הכל, הטעות של ש"ס – כמו זו של רבים מאנשי שלומנו – היא המחשבה שאויבינו מבית ומחוץ הם, כמונו, רחמנים. אך אם הם היו רחמנים, הם לא היו שודדים מלכתחילה.

אוהד קמין