הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

144 לגרש את השד הדמוגרפי

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-רביעי, 22 מאי 2013 10:29

כניסות: 670

תגובות לאירועי היום שבט תשס"ה

לגרש את השד הדמוגרפי.

הבעיה הדמוגרפית איננה קיימת במדינה יהודית, כלומר כזו שאזרחיה הם יהודיים, כלומר כזו שבה רק ליהודים אזרחות, כלומר כזו שבה אין לערבים זכות הצבעה.

ואל לשפויים שבינינו לתת למפחידנים מן השמאל לגרום להם לחשוש שיש בגישה זו בעיה מוסרית או חוקית: שלא כמו זכויות האדם, אין זכויות האזרח (הכוללות זכות הצבעה) פתוחות לכל אדם; במסגרת מדינה, המוגדרת ככזו המוקדשת לעם מסויים (כמו מדינת היהודים), תהיה רק לבני אותו עם זכות הצבעה בבחירות.

כל אזרח אמריקני או אירופאי יודעים כי לא רק שאין לתת לזר זכות הצבעה בארצם, אלא שמתן זכות כזו תשנה את אופי החברה המקומית ותביא לסיום קיומה כתרבות המקור. וכשמדובר בעם היהודי, יש להוסיף גם כי יש בכלל ספק אם היהדות תומכת בבחירות דמוקרטיות בנוסח הקיים היום במדינת ישראל.

בכל מקרה, לשד הדמוגרפי, המפחיד רבים כל-כך בארצנו, אין מקום. דיבוק, צא!!

מה בין סברה ושתילה לשדרות?

אולי יבוא מישהו מאנשי השמאל ויסביר לי מדוע על הפקרתם של תושבי סברה ושתילה הם לעולם לא יסלחו לשרון, אך על הפקרתם של אזרחי ישראל – ובמיוחד תושבי שדרות המופגזת – הם אפילו אינם מתלוננים.

שאלה פשוטה.

חבל שקצין צה"ל שמתלונן בתקשורת על הפגיעה בו בזמן שעסק בגירוש יהודים מעל אדמתם ובהרס רכושם, איננו מבין כי בהתרחשות שבה נפגע היווה הוא חלק מהצד האלים. אלה ששלחו אותו לקרב הפיזי והתקשורתי סברו, כנראה, כמו כל נוצרי טוב, שעבור ההמון הרגשני, כמו עבור איש הרוח מהשמאל, די בכך שמישהו נפגע כדי להפכו לצודק; הרי על כך מבוסס כל כשלוננו בעימות מול רוצחינו הפלשתינים ה"מסכנים"...

ועם זאת, כשאתה שומע איך הבחור אומר בהתרגשות לכל עם ישראל כי "אנחנו פשוט אחים - ולפגוע באח זה הדבר הכי גרוע" אינך יכול שלא להצדיק אותו. ואינך יכול שלא לתמוך בו כשהוא מצהיר קבל עם ועולם כי "האלימות היא לא פתרון".

אז למה הוא לא חשב על זה לפני כן?

סיפור דמיוני קצר.

פאוול סמירנוב הודה ברצח שלא ביצע כי סוכני המשטרה / הפרקליטות שיכנעו אותו שעדיף שיודה, כי אם לא יעשה זאת, הוא יקבל מאסר ארוך פי כמה, מאשר אם יודה. במקרה, ניצל מר סמירנוב מעונש על מה שלא עשה, כי הסתבר שהאיש שברציחתו היה חשוד, הוא... חי!

למחרת ניסו השלטונות, כרגיל, "למרוח" את הסיפור; קודם כל דאגו לכך שהתקשורת "תעגל את פינות הסיפור" ותציג אותו כקוריוז "תמים שכזה", ואח"כ לחצו על התקשורת כולה שתשתיק את שליחיה, תעלים את הסיפור ותמחק אותו מהתודעה הציבורית.

אך הפעם זה כבר היה יותר מדי. התקשורת, משלא קיבלה אפשרות להביא את הסיפור עד לתביעת האחראים, פתחה, בפעם הראשונה בישראל, במרד: היא השביתה את כל פעילותה העיתונאית וישראל כולה נכנסה למצב של שיתוק תקשורתי למשך זמן בלתי-מוגבל.

אוהד קמין