131 ...כולם קבצנים

 

תגובות לאירועי היום אב תשס"ד

 

...כולם קבצנים.

הייתי שם, בין כולם, בשרשרת האנושית שמנתה למעלה ממאה אלף קבצנים המתחננים על רכושם.

כן, אני יודע. אנחנו לא נראינו כמו קבצנים; בכלל לא נראינו עצובים: אנחנו חייכנו, שרנו והחזקנו ידיים. חלק מאיתנו אפילו רקדו. אבל כל עוד אתה על הברכיים ברוחך, כל עוד אתה אינך תובע את מה שמגיע לך בזכות אלא מבקש אותו בתחנונים מן העריץ, אתה אינך אלא קבצן...

 

ונזכור גם את הרעים.

בימים אלה, שבהם רודים בנו מכל עבר קלגסי גזע אכזר, אויב, שכמו לכל אורך ההסטוריה היהודית, רבים ממנו יצאו משורותינו, כדאי לזכור כי כוחו העיקרי של עם ישראל היה נעוץ תמיד בזכרונו;עם ישראל, שהצליח "להבריח" את כל כתביו העיקריים דרך דורות של דיכוי, שבהם היו אלה בסכנת השמדה פיזית באש ובחרב, קל וחומר שיוכל לשמור ולשמר את כל זכרונותיו העכשוויים בעידן המידע האלקטרוני. מה ששומה עלינו לעשות הוא לזכור ולא לשכוח את כל מה שקורה לנו ובמיוחד את מי שמבצע זאת – החל מאלה שמענים אותנו ופוגעים בזכויותינו באמצעי אלימות גלויים וגסים – וכלה בפקידים, בשופטים ובאנשי הרוח המשרתים פגיעה זו באלימות לא פיזית, מתוחכמת ומופשטת. לדורות הבאים, לזמן החשבון ולעת שבה יוכל לשוב הצדק למציאות חיינו – עלינו לזכור ולא לשכוח את כל הרעים, לפחות כפי שאנו זוכרים את הטובים.

 

שום קשר.

ישנן שטויות שלא תיאמנה, כמו זו של שר המשפטים, שמיהר להכחיש, מיד עם רצח השופט אזר, כי לא ניתן, בשום פנים ואופן, לקשר את הרצח לענין פוליטי כלשהו.

האם התכוון מר לפיד לכך שלא יכול להיות שום קשר סיבתי בין העובדה שארגון טירור לקח על עצמו את האחריות לרצח לבין העובדה שהשופט גרם להפסד של מליוני דולרים לארגוני הטירור כאשר הטיל עיקולים על כספיהם לטובת נפגעי פעולותיהם הנפשעות?

שום קשר, מר לפיד?

 

אנכרוניזם.

בתקשורת הם עדיין אומרים "הליכוד רוצה" כך ו"הליכוד רוצה" אחרת.

זהו, רבותי, אנכרוניזם: יותר אין "ליכוד" שרוצה כך או אחרת; יש רק שרון שרוצה.

 

בנושא ספק סביר.

על רקע הדיון המשפטי העדכני בסוגיה המשפטית הנכבדה של הספק הסביר שהועלתה לאחרונה על ידי מלומדים רבים בתחום המשפטי, הועלו שאלות בנושא זה לגבי אסירים ידועים פחות כמו רוצח חנית קיקוס או נודעים יותר, כמו דמיאניוק, אשר זוכו על יסוד הספק הסביר. אך כאזרח ישראלי מעניינת אותי השאלה העכשווית מאד אם יש בכלל ספק סביר כזה לגבי אחריותם לרצח של אנשים כמו ערפאת, דחלאן ורג'וב?

ושאלה נוספת, בהקשר זה, היא האם יש ספק סביר לגבי אשמתם המעורבת של המשת"פים האישיים של אלה, כמו, למשל: אורי אבנרי, אחמד טיבי ושמעון פרס?

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים