הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

125 כיבוש כשחרור

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 31 מרץ 2013 12:40

כניסות: 712

תגובות לאירועי היום סיוון תשס"ד

כיבוש כשחרור.

לקראת סוף החודש תצטרך ארה"ב להחליט מה לעשות עם שהות כוחותיה בעירק; מחד, מוטל עליה משקל ההבטחה לשחרר את העירקים מנוכחותה ומחד היא יודעת כי אם ייצאו חייליה מעירק ישתרר בה כאוס גמור. דבר זה יביא, כמובן, בסופו של דבר, מלחמת אזרחים, טירור ושלטון עריצות שיספק רק את הכוחות השמאלנים הגזעניים בעולם הלוחצים תמיד לטובת שלטון על בסיס גזעי: שחור על שחורים, צהוב על צהובים ופלשתיני על פלשתינים. לפי שיטת השמאל, שנלחם עד חרמה ב"אימפריאליזם" וב"כיבוש", כל עריצות – במיוחד בעולם השלישי - תוצדק אם העריץ יהיה שייך לגזע המדוכא על ידו – וכל חופש יהיה מגונה אם מי שינהל את הענינים יהיה מומחה מערבי.

הפתרון, אשר רבים יודעים אותו, אך חוששים מלנקוב בשמו הוא אימפריאליזם, קולוניאליזם או כיבוש, כי כיבוש הנעשה כהלכה הוא, למעשה, שחרור.

יציאה, עזיבה, נסיגה או ניתוק, כשהם נעשים על ידי הטובים, משמעם בגידה בטוב והסגרתו לידי הרע. זה יהיה נכון בעירק כפי שזה נכון ברש"פ מאז הסכמי אוסלו ויהיה נכון גם אם ישראל תנטוש את חבל עזה לידי הפראים המקומיים.

"בלמים ואיזונים".

אין מגוחך יותר מלראות את סילבן שלום מנסה לחבר את רעיון ה"איזונים והבלמים", אחד מהערכים היסודיים של משטר תקין לפי התפישה הפוליטית הליברלית, ל"תכנית ההתנתקות המחודשת".

זהו מאמץ נלעג לעטוף את העריץ במחצלות הראויות לבני אדם חופשיים, כי מי, אם לא שרון, מהווה בימינו ובארצנו את הדוגמה המכוערת ביותר לדריסת כל ה"בלמים והאיזונים" שנמצאו בשטח, החל מאלה של תנועת הליכוד וכלה באלה של הצדק, המוסר והשכל הישר.

בעתיד, מר שלום, תהווה פעולתו הדיקטטורית-הדורסנית של שרון, אשר ריסק כל "בלם" ולא התחשב בשום "מאזן", דוגמה שלילית בנושא זה בדיוק לתלמידי העולם כולו.

שוטרים לעזאזאל.

בכל פעם שזורקים למולך השמאל כמה מג"בניקים נוספים, והתקשורת מטפלת בהם כאילו היו האשמים העיקריים בסכסוך במזרח התיכון, קשה לי להימנע מלחשוב על אלה שבהם התקשורת נמנעת מלגעת (כל עוד הם אינם עוצרים כתבים זרים): השב"כניקים - ובמיוחד הבולשביסטים שביניהם, אלה שפועלים בשם בטחון ישראל נגד ערכי הדת היהודית.

מה שרואים מקאן.

לכאורה, הבימאית הישראלית שקיבלה פרס בפסטיבל קאן ודאגה להשמיץ מעל הבימה הבינלאומית את הכיבוש הישראלי, לא יצרה סרט פוליטי ולפיכך גם לא קיבלה את הפרס על רקע פוליטי. אך היא הציגה קבל עולם ועדה זונה יהודיה ובכך הביאה נחת רבה לעולם האנטישמי.

יהיו שישאלו: במה עובדה זו שייכת לענין? מה הקשר בין דת, אמנות ופוליטיקה?

ובכן, בניגוד לאלה מבינינו שסוברים כך, מאמין כותב השורות הללו כי העימות הדתי בין הנצרות והאיסלם לבין היהדות הוא לב לבו של הסכסוך העולמי במזרח התיכון.

אוהד קמין