118 למה טכס צבאי?

פרטים
עידכון אחרון ב-חמישי, 28 מרץ 2013 05:59
כניסות: 628

 

תגובות לאירועי יום הזכרון לשואה ולגבורהניסן תשס"ד

 

למה טכס צבאי?

מהו הצורך ב"המשמר ידגל את נשקו!" בטכס יום הזכרון לשואה ולגבורה, כפי שהוא נערך ב"יד ושם"?

לחזק את הקשר המרשים שבין המדינה, המיוצגת על ידי צה"ל, לבין השואה.

זה נעשה למען חלק גדול מהאורחים עטורי האזניות המשתתפים בטכס; אורחים אלה, המייצגים את המתבוננים האוהדים מבחוץ בתקומתו של עם ישראל במסגרת מדינת ישראל הם לב התמיכה החיצונית – פוליטית וכלכלית - שישראל מקבלת מאז קומה.

"מדינת ישראל היא הפתרון לבעיית השואה: עצמתנו הצבאית היא הערובה לכך שפשעי הגלות בכלל וחרפת השואה בפרט לא תמצא אותנו יותר" – זה מה שמצהיר השילוב בין "יד ושם" לצה"ל לרבים מיהודי התפוצות.

אך הקשר הסיבתי-לכאורה הזה בין תקומת ישראל במדינתו לבין השואה מעורער כשזוכרים אנו שאלה שהקימו את צה"ל לא הזדרזו כל כך להציל את פליטי השואה ויתרה מכך: הם, אשר מתיימרים לייצג את עניניו של העם היהודי, דאגו, עד היום, לחסום חלקים גדולים מהעם מלהגיע אל השלווה והנחלה בתחום זה.

זה מתחיל בביזת תשלומי הפיצויים שהועברו לניצולים מגרמניה באמצעות ממשלות ישראל ומסתיים בעובדה שעד היום לא עשתה המדינה שום דבר משמעותי כדי שניצולי השואה יוכלו לקבל בחזרה את רכושם הגזול, המוחזק בידי אנשים פרטיים, ארגונים, בנקים, חברות ביטוח וממשלות זרות על פני כדור-הארץ.

ומכיוון שאיזכור זה הוא קצר ותמציתי מכדי שתהיה זו ההזדמנות הנאותה לפרט על כל שאר סוגי העוול שלהם אחראית המדינה, נסתפק, בינתיים, בכך.

 

זכות השיבה

טיפש מי שחושב שיכול יהודי לשוטט בכפר ילדותו בפולין, מבלי לעורר בפולני היושב בביתו את המחשבה על זכות השיבה שלו, לפחות במובן הכספי...

 

לפיד-יונגן?

האדרת משתנה, אך לא הגברת ונוסחת ההסתה נשארת בעינה: את עליית הנאצים לשלטון ריפדה אלימותם של המוני יושבי קרנות, שהתסכול, האבטלה, העוני והטמטום עשהום נוחים להסתה נגד כל מי שסומן על ידי מנהיגיהם כ"אחראים לעוול" שבוצע כביכול נגדם. המוני הקומוניסטים נלחמו נגד השיעבוד הקפיטליסטי, הילדים הפלשתינים נלחמים נגד המדכא היהודי-ישראלי-קפיטליסט-אימפריאליסט, נוער מר"צ מוסת נגד המתנחלים-הכובשים-המנצלים – ונוער "שינוי" מוסת נגד החרדים.

כפי ששמעתי, פושטים לאחרונה להקות אספסוף, הכוללות שיכורים ומסוממים נטולי שנאה, על מקומות ישוב דתיים וריכוזי חרדים ומטרידים את מנוחתם. תופעה לא כל כך חדשה המתעצמת לאחרונה היא האנטישמיות הפעילה של עולים-חדשים, שחלק מהם איננו יהודי, על "שונאיהם"-כביכול, דתיים חרדיים, המייצגים, מבחינתם, את אלה המתנגדים לייבואם המסיבי לישראל במסגרת חוק השבות.

כדי לדעת היכן מוצאים הברברים המוסתים האלה את רעיונות שנאתם, ראה ערך "שינוי".

 

 

אוהד קמין