97

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 676

 

תגובות לאירועי היום כסלו תשס"ד

האיש שבבור

איש קטן, טיפש, שהסכין, האגרוף והרובה היו כל מה שהיה לו כדי להחזיק שלטון על עשרות מליונים, להפחיד מאות ולסכן את שלום העולם. זהו לב הטירור האמיתי: חרב פיפיות של פחד, שעכשיו היא המאפיינת את הניאדרטל העלוב, פרוע השיער שבעת בה הוא פותח את פיו לבדיקה, הוא חושף את מהותו האמיתית. והלוואי ותדע ישראל לעשות לערפאת רק את מה שתעשה ארה"ב לסדאם – לא פחות ולא יותר.

הלוואי

בעקבות ביקורת שהפנתה ארה"ב נגד סוריה, הודיעה סוריה כי היהודים ו/או ישראל הם שאחראים ל"פאניקה" זו של ארה"ב. הלוואי.

תקדים מסוכן

השופט קבע שהדורס לא התכוון לדרוס את הנער לאחר שגנב את מכשיר הפלאפון שלו.יש בכך תקדים מסוכן, שכן מן הדברים משתמע שידיעת המניעים הנסתרים של הפושע אינם נחלתו הבלעדית של המונופול של אמצעי התקשורת הממלכתיים וגם בית המשפט יכול להתערב בהם; הרי עד עתה האמנו לתקשורת – היינו בטוחים שאם הרשיעה את הנהג הדורסן, אז כל מה שנשאר לבית המשפט לעשות הוא רק לסגור את הענין הפורמלי...

שופט יקר, הסתבכת! עכשיו תצטרך לערוך לו משפט אמיתי והוא גם עלול, חס וחלילה לצאת בעונש קל – מאסר עולם וכדו'

השפלה ופסיכולוגיקה ערבית

ד"ר מוטי קידר נזף היום באמריקנים על כך שהשפילו את סדאם בעת שתפסוהו. "זה יחזור אליהם ברבית דריבית" ציין. אני חושב אחרת: שההשפלה מהווה עדות להבנתו של האמריקני את אומנות המלחמה הרוחנית / פסיכולוגית הערבית.

מנקודת מבט ערבית, אם אינך משפיל, אז אתה פחדן (ולא רחמן) ולכן חלש - ולכן ניתן לתקוף אותך ולא לכבד אותך. במלים אחרות: אם לא תשפיל, תסתכן. (ראה הפסיכולוגיה של אוסלו: ככל שתוותר יותר, ככל שתתן יותר, אתה מזמין יותר אלימות כנגדך).

מה שחשוב יותר מהפגיעה כביכול שבהשפלה זו הוא השחרור הפסיכולוגי המשמעותי לדור שלם שחונך מגיל אפס בדיקטטורה של הסטלין העירקי. עד עתה לפחות, היה ברור כי להמוני העירקים לא די היה בכך שהאמריקנים כבשו את עירק. כדי להשתחרר מפחד האימים העמוק שהשליט רודן זה, יש לבצע, במונחים של ימינו, את מה שפעם היו מבצעים באמצעות הוקעה על חומת העיר.

לא כל אחד יכול להשמיץ...

כלומר, מבלי לשלם על כך. "אגד" חושבת שהיא יכולה; "לא כל אחד יכול להיות נהג של "אגד" הוא המוטו של מסע פרסומת שהשיק המונופול, שחי שנים רבות בתוך ורידינו, כדי לקדם את עניניו בתודעת הציבור. לצורך הדגשת הרעיון היא מציגה לפני הציבור שורה של טיפוסים מפוקפקים, "חאפרים" בלשון הרחוב, אשר רובם נהגי מוניות, ללמדך שנהגי מוניות הם בלתי אמינים בלשון המעטה לעומת נהגי "אגד" המקדישים את חייהם לנוחיות הציבור. אם הייתי נהג מונית, הייתי דוחק באגודתי לתבוע את "אגד" על הוצאת דיבה.

אוהד קמין