87

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 711

 

תגובות לאירועי היום אב תשס"ג

מחירו של דם

לאחרונה נסגרה עיסקת פיצוי נכבדה בין קדאפי, שליט לוב, לבין המערב. בשל פעולת טירור שנתמכה על ידי לוב ישלם הרודן כעשר מליון דולר לבני משפחתו של כל נספה (10,000,000$!!!). כמו"כ נמסר כי צרפת מתנגדת לעסקה כי עבור הנספים הצרפתיים הכלולים בעסקה זו (או אחרת) ישולם סכום נמוך מזה. התנגדותם מובנת ומקובלת, כי אין שום סיבה שדמו של נרצח אחד יגבה מן הרוצח מחיר נמוך מזה של נרצח אחר.

ועדיין אינני שומע בנושא זה את קולם של היהודים או של הקבוצה הטוענת להיות ממשלתם. דמו של יהודי איננו שווה פחות מדמו של בריטי או צרפתי – ומאד מאד הייתי רוצה שהעם היהודי יקבל את המגיע לו עפ"י התעריף המוסכם החדש שלעיל - לפחות לתקופה שבין מלחמות העולם לבין עידן האוטובוסים המתפוצצים.

השלכה פסיכולוגית ובגידה מוסרית

במאמרו המתוחכם-כרגיל במוסף "הארץ" של דורון רוזנבלום "איך ביליתי בהודנה" (דווקא מאמר כמעט לגמרי לא שמאלני) מופיעה הפסקה הבאה: ""...הממזרים מחכים עם החיסולים הגדולים. אבל זה יגיע. אני הרי מכיר אותם. הם הרי לא יכולים להתאפק. הידיים מגרדות להם. בסוף זה יתפרץ אצלם, כרגיל. ואם לא אצלם – אז אצלנו. כי גם לנו מגרדות הידיים."

מי זה בדיוק ה"לנו" הזה, דורון? כי לי בכלל בכלל לא מגרדות הידיים.

פתולוגית, הייתי אומר שאתה מבצע השלכה שמאלנית קלאסית של הפנטסיה האנטי-שוביניסטית שלך על כל אדם לוחם באשר הוא. אתית, מה שאתה אומר הוא שחיסול של יוזם רצח הוא בעל משקל מוסרי זהה לזה של יזימת רצח – או, במלים אחרות: שאין הבדל מוסרי בין רצח להגנה עצמית.

אם באמת היית "משלנו", דורון, היית נתבע מיידית על הוצאת שם רע לצה"ל. במקרה או שלא במקרה, המערכות הפוליטיות המנהלות את חיינו הן א-מוסריות כמוך, אף כי בד"כ מתוך בורות ולא מתוך אידיאולוגיה ניהיליסטית מתוחכמת, כמו זו שאתה מיישם על קרבנותיך.

את השלכותיה של השלכתך, שבאמצעותך אתה פוסל אותנו במומך המוסרי, ניתן למצוא בדבריהם של כל אנשי התקשורת המטילים בעם הזה יום-יום את הרפש שבדו מליבם.

דוגמה לקו שאתה מנחה היתה מנחת הטלויזיה שבה צפיתי לאחרונה, אשר, בתגובה לחיסול ממוקד שביצעה ישראל בעזה, אמרה כי "הרבה אנשים יושבים עכשיו מול הטלויזיה ושואלים את עצמם: "בשביל מה זה היה טוב?"

מה שצריך העם הזה לומר בתשובה לשכמותכם הוא "כאילו שאינכם יודעים..."

ה300,000

"הם" עובדים כאן ולוקחים לנו את מקומות העבודה. האמנם? האם 300,000 עובדים זרים "לוקחים לנו את העבודה"?

האם זה נכון שעובד זר הוא סוג מתוחכם של פושע ה"לוקח לנו משהו"? האם אין כאן טשטוש של העובדה שהוא בא ונותן משהו?

במציאות האמיתית, אדם עמל זה דבר רווחי. שלא כבתיאוריה ההסתדרותית-מרכסיסטית, פועל, כמו כל אדם, איננו רק פה אלא גם ידיים. 300,000 עובדים זרים מביאים רווחים – קודם כל למעסיקיהם. מעסיקיהם הם אזרחים ישראליים בעלי זכויות, האמורות לכלול את ההחלטה איך הם רוצים לעשות את רווחיהם. 300,000 איש אלה מקדמים את הכלכלה ומשמעותם יותר יצירה, יותר מוצרים, יותר איכות חיים; הם משלמים מסים, אינם מהווים מעמסה על המדינה והאזרח או סכנה בטחונית – ובנוסף לכך הם מהווים שוק בן 300,000 צרכנים.

הפועל הזר אוכל, מתלבש, מתגורר - ומשלם על כל אלה. למי? לחברינו אזרחי ישראל. ומה יקרה לספקים אלה אם וכאשר תעזיב הפוליטיקה הפופוליסטית את לקוחותיהם, שותפיהם ועוזריהם שהגיעו ממרחקים לסייע להם? האם אלה מביניהם שיתלו את עצמם בגין פשיטת הרגל שתיגרם להם בשל כך נלקחים היום בחשבון כמי שהפועל הזר לוקח מהם או נותן להם?

אוהד קמין