67

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 736

 

תגובות לאירועי היום שבט תשס"ג

רווח כפול והפסד מכופל

האם סבורים "מנהיגינו" כי העם אידיוט? כנראה שלא.

אז למה הם מרשים לעצמם לבצע בו את הניסויים הנוראיים ביותר של מעבדת המחדלים, הכשלונות, חוסר-האחריות והטירור? על מה הם סומכים?

הם סומכים על כך שהעם עייף, מיואש ופוחד.

עייף, כי אתה לא יכול להילחם בכל החזיתות כל הזמן; כי הפלשתינים, העירקים, המצרים, הסעודים, האירופאים, האמריקאים, השמאל, התקשורת, הכלכלה, ראש הממשלה ופרס זה פשוט קצת יותר מדי.

מיואש, כי הוא לא רואה איך מסוגל מישהו ליישם את הפתרון ההגיוני היחיד למלחמה – נצחון – והוא יודע שכל הפתרונות האחרים לכאורה אינם אלא צורות של המשכת המלחמה.

פוחד, כי כל מה שיעשה כמחאה, כהתנגדות או אפילו כהגנה עצמית בעת קרב עלול להיתקל בפגיעה אישית מצד המדינה, המציגה את עצמה כאם מגינה, אך פוגעת בזכויותיו ומפקירה אותו לאויביו.

לכן העם לא מגיב - ועל כך סומכים הפוליטיקאים שלנו...

מה עם התמורה לאגרה?

שלשום נמסר לנו על חשד שעמרם מצנע קיבל, בתמורה להיתר בניה שנתן, טובת הנאה בצורת משרדים לפעילותו הפוליטית. ממטהו של מצנע נמסר, בתגובה, כי אלה הם "דברי שטות והבל".

אולי, אבל מה עם ההצגה?

האם יימנע מאיתנו החזיון הקבוע, הכמעט יום-יומי, של איש ציבור מובל באזיקים ובשרשראות לחקירה? האם לא עבור זה אנו משלמים – ועוד בעל כרחנו - את האגרה?

מה, בדיוק, הם יודעים?

"העולם התחתון זה מי שמושך את החוטים מאחורי הקלעים" אמר ח"כ יוסי שריד בשידור חי בתאריך ה30.12.02.

"גורמים אפלים, פליליים וימין קיצוני בדמותו של פייגלין השתלטו על הליכוד" אמר בטלויזיה חיים רמון. זה היה בערב ה29.12.02.

אלה רק שניים מרבים מנבחרי הציבור שהצהירו בבירור על ידיעתם בדבר פשעים, אך לא מסרו פרטים או העבירו האשמות מפורטות. ברוב המקרים, כמו בשני המקרים שלעיל, הדברים נותרו ללא תגובה, וללא שום נסיון מצד מנחי השידור לחדור לעובי הקורה ולברר באילו גורמים מדובר ובמיוחד: באילו מעשים מסויימים?

מה הם יודעים – ומדוע אין הם מוסרים פרטים מלאים על מה שהם יודעים?

ונשאלת השאלה המתבקשת: האם תקיים המשטרה חקירה כנגד כל נבחרי הציבור שאמרו שיש חדירה של העולם התחתון להנהגת הליכוד – כמו שני אלה - כדי לברר בדיוק מה הוא יודע בנושא?

שכן, באם יסתבר שיש בדברים ממש, יש למצות את הדין – ואם, מאידך, יסתבר שאין בדברים ממש, יש לתבוע את הדוברים לדין על הוצאת דיבה.

השקר הגדול מכולם

שוב נצבעים רחובותינו בדם חפים מפשע ושוב שומעים אנו ממערכת הבטחון שקרים מפלצתיים ומצחיקים לסירוגין, המסתכמים באיומים כמו: "אנחנו נפוצץ אותם" או "אנו נבחר את הזמן והמקום לחסל אותם". אך על כולם עולה השקר הגדול מכולם, הברור מכולם וחסר הבושה מכולם: "אנו עושים כל מה שאפשר כדי למנוע מעשי רצח."

אוהד קמין