56 90 לבחירות

 

תגובות לאירועי היום כסלותשס"ג

 

90 לבחירות

בכל יום שעובר נרצח לפחות יהודי אחד על ידי האוייב. לפי חישוב פשוט, אז עד הבחירות, שתתקיימנה בעוד כ90 יום, יירצחו לפחותעוד 90 מבני עמנו.

כמו בתקופות האופל החשוכות ביותר, הולך העם היהודי אל מותם של חלקים ממנו בשתיקה, כשהוא כבול בשקרים הגדולים ביותר: שאין מה לעשות, שיש מי שלוקח אחריות – ושאנשי הציבור שלנו עושים כל מה שניתן.

על רקע צחוקו הרם של ערפאת, יש לשאול את הנוסעים בדרכים, באוטובוסים, את המבקרים בקניונים והמטיילים לאורה של שמש ברחובות הערים, אם כבר נפרדו מיקיריהם, מכיוון שלא ניתן לדעת מראש מי יעלה בגורל המוות.

עוד 90 לבחירות!

 

מה שיש ללמוד מליברמן

לגופו של ענין, הראה אביגדור ליברמן כי הוא אחד מיחידי הסגולה המבינים שהשמאל הוא תמיד רעל, וככזה אסור לשלב אותו בשום ממשלת "אחדות", כי הוא יהפוך כל תבשיל, טוב ככל שיהיה, לרעיל.

זוהי משמעות התנאי שהציב – ותנאי זה מעניק לו, לפחות בהקשר ההערכה הנאותה של סכנת השמאל, את תואר המדינאי המפוכח ביותר; השמאל, מבין ליברמן, איננו מייצג עמדה לגיטימית אמיתית, אלא את עמדת האוייב.

 

טעויות לא תמימות

בטכס השבעתו לכנסת שנערך בתחילת חודש זה, פנה הח"כ החדש, פרופ' עוזי אבן, הומוסכסואל מוצהר, אל החרדים וציין כי קשה לו להבין "מדוע אתם בחרתם בנו כאויבים..." והוסיף "ההשתלחויות שלכם מותירות אותי פעור פה".

מעניין שאדם כה אינטיליגנטי לא יכול להפריד בין התנגדות לעקרון, שהיא, כמקובל, דבר לגיטימי בפוליטיקה, לבין התנגדות לאדם מסויים. מר אבן ניצל את ההזדמנות הממלכתית כדי להפוך נושא עקרוני-רעיוני לעימות אישי-פוליטי במובן הירוד והגרוע ביותר.

הוא טעה – ואולי אף שיקר.

"טעויות" מסוג זה מאפיינות את גישתם של אלה שמביאים את ההומוסכסואליות אל הבימה הציבורית, ותחת ההצהרה שאין הם אלא "יוצאים מן הארון" הם מרקדים על שולחן הציבור וסוחטים אותו רגשית בצורות שונות של טירור פסיכולוגי.

בהקשר של כניסה לתפקיד ציבורי בימים אלה של קדם-בחירות, ברור כי הצמצום וההשפלה של גישת החרדים בנושא זה (הכפופה להלכה בת אלפי שנים) למעמד של בחירה במריבה ושל הצגת ההומוסכסואל כאוייב על יסוד אישי, נושאת מטרה פוליטית פופוליסטית ברורה: נסיון להתחרות ב"שינוי" על כתר האיבה לחרדים, כדי לנגוס ממנה כמה קולות של שנאה לקראת הבחירות הקרובות.

דבר זה נעשה על ידי שקר הצגת החרדים כשונאים – כאילו מישהו מהחרדים הצהיר על איבה אישית כנגד אדם מסויים זה או אחר על נטיותיו המיניות. וברור גם כי באותה רוח, אם נציג את מר אבן כנוכל פוליטי, הפוגע באופן אישי במי שלא פגע בו אישית, הם יאשימו אותנו בפגיעה על רקע של איבה אישית ויציגו אותנו – כמו את כל מי שלא מסכים עימם – כ"מי שבחר בהם כאויבים".

וזוהי צורה של טירור פוליטי רגשי, הצרורה היטב בהתחמקות מעימות רעיוני אמיתי.

 

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים