48
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 730
תגובות לאירועי היום אלול תשס"ב
תבוסת שרון
בערב יום שני ה19 לאוגוסט הודיע חיים יבין, נציג השמאל הקיצוני בתקשורת הישראלית, כי ישראל הגיעה להסכם עם הפלשתינים וכי האחריות הבטחונית בבית-לחם עוברת מידי צה"ל לפלשתינים. הוא הזכיר בין דבריו גם את המושג "אופטימיות".
כך, מה שהתחיל בהצהרת התנאי החד-משמעי של שרון על הפסקת אש גמורה של הפלשתינים לפני כל מהלך שהוא, נגמר, בימים אלה, בשיחות שעורכים שר החוץ, שר הבטחון ואנשי מחלקת המדינה האמריקאיים עם בכירי רשות הרשע, עם העברת כספים והקלות לאוכלוסיה הפלשתינית בעיצומם של מעשי איבה רצופים, הנעשים יום-יום, כנגד אזרחי וחיילי ישראל.
זוהי תבוסה - תבוסתו של שרון, הגורר אחריו אומה שלמה; שרון הוכרע על ידי אויב ערבי מתוחכם, אכזרי וציני, אשר ידע לגייס לטובתו בוגדים מהשמאל המקומי, האירופאי והאמריקני, כדי להכניע את ישראל.
אך אין זו תבוסה להצטער עליה אלא לכעוס – כי לשרון אין זכות להיכנע; לשרון לא ניתן מנדט ציבורי לכניעה אלא לנצחון בלבד; לשרון אין זכות לבצע את ההנחות, ההקלות והויתורים שהוא עושה במשאבי הציבור הישראלי – וקל וחומר בחיי האזרח.
כניעה, בהקשר כזה, היא פעולה לא מוסרית אשר מחד מסכנת את אזרחי ישראל ומאידך מציגה את ישראל באופן מבייש כאומה לא מוסרית בעצם כניעתה לטירור ולרוע.
על דברים מזעזעים, קשים ונוראים.
ביום שני האחרון הראו בטלויזיה הישראלית איך מחלצים סוס מגדר-תיל שבה נלכד, כשהמנחים אינם חוסכים בהבעות צער על מסכנותה של החיה; היום הציגה על המרקע קצינת משטרה מקרה של שתי נערות שהשפילו את חברתן ואמרה שהאירוע "מאד מאד קשה" והמגישה הסכימה עימה שהמקרה "ממש מזעזע"; במשך השבוע כולו דיווחו לנו אמצעי התקשורת על מקרה ההיעלמות של שתי ילדות בנות 10 באנגליה, שנמצאו מתות - ומגישיה העבריים של הידיעה אמרו כי מדובר ב"רצח נורא".
במשך כל השנתיים שבהן ביצעו בנו אויבינו הערבים כל מעשה רצח, זוועה ותועבה שמסוגל הדמיון האנושי להעלות על הדעת, לא שמעתי את אנשי התקשורת הרשמיים שלנו משתמשים לגבי מקרים אלה במלים שבהן השתמשו כדי לתאר את עלבונם של הסוס, הילדות האנגליות והנערה שבויישה על ידי חברותיה. במשך שנתיים אלה לא שמעתי ממנחי הטלויזיה הישראלית הממלכתית על שום רצח יהודי שהוא "מזעזע", "קשה" או "נורא".
זה לא יכול להיות מקרי.
מבחינת מדע הפיסיקה, מייצג סף שונה של זעזוע שתי ישויות השונות זו מזו באופן מהותי. מבחינה אנושית, יש מקום לבדוק באם סף זעזוע שונה כל כך אצל בני אדם אינו מהווה הוכחה כי מדובר בבני אדם שמוצאם בשני עמים שונים לגמרי...
אנחנו לא שוכחים
עברו כמה שבועות, ואנו מוצאים לנכון להזכיר לאנשי השב"כ, המשטרה וכוחות הבטחון, אשר עינו את אתי דביר באמצעות בתה הרכה, כי אנחנו לא שוכחים וגם לא נשכח את המעשה הזה – ובמיוחד לא את האחראים ששותקים – כמו ראש הממשלה, שר הבטחון והשר לבטחון פנים.
אוהד קמין