47
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 756
תגובות לאירועי היום אלול תשס"ב
בעד בית דין בינלאומי
לאור התדרדרותן המוסרית של מערכות הצדק והמשפט בעולם, אין מנוס מן המסקנה שיש באמת מקום להקמתו של בית דין בינלאומי אשר ישפוט את כל בני האדם על פי צדק אובייקטיבי, ללא משוא פנים, ללא מורא וללא הבחנה בין דם, מוצא, מעמד, מין ואומה.
אחרי שנכשלו כל בתי הדין הלאומיים והבינלאומיים במערב, אשר פעלו לרוב על פי הערכים השגויים, העקרונות הלקויים ותחושת הצדק המעוותת של הכנסיה הנוצרית, הגיע הזמן להקמת בית דין שיפעל על פי עקרונות הצדק היהודיים, האובייקטיביים, אשר היוו מאז ומתמיד, ממילא, אבני יסוד בתורת המשפט הבינלאומית.
בית דין זה צריך לקום בירושלים ולהיות מורכב מחבר מומחים לחוק ולמשפט היהודי, שעליהם יימנו בעיקר אישים גדולים מן הרבנות. רק בית דין מסוג זה מסוגל לשפוט באופן אובייקטיבי לאומיות ובינלאומיות שכן הוא מתייחס לגוף ידע המחזיק בתוכו ידע שנובע מתקופה ארוכה, בת אלפי שנה, ובתוקף זה את הקשר הידע האנושי החי הגדול ביותר המתקיים היום בעולם.
ניתן להבין מדוע עד המאה ה20 חששה היהדות מלהציג את עצמה כאלטרנטיבה שיפוטית אל מול אומות העולם – ובמיוחד הנוצריות והמוסלמיות אשר איימו על עצם קיומה – אך היסוד לחשש זה איננו קיים עוד ועל כן היא מחוייבת, מבחינה מוסרית, להציע את שיפוטה הצודק לעולם הסובל, הרעב, מעל לכל, לצדק אובייקטיבי.
אנטישמיות חסרת-פניות
במעשה שלילת האזרחות שלו, פעל השר אלי ישי עפ"י החוק שמונה על מימושו – והשמאל מוקיע אותו. כדאי, בהקשר זה, לשים לב לכך שאנשי השמאל, שרוממות "שלטון החוק" בגרונם, כאשר הם כופים עלינו לכבד חוקים שאיננו אוהבים, אינם תומכים בחוקים שהם אינם אוהבים. זו אינה תופעה חד-פעמית, אלא שיטה קבועה של הממשל הישראלי מאז ימי בן-גוריון, הנוהג כמנהג העבר של הפריצים בארצות הגולה, אשר מינו יהודים למשרות פיקוח על אריסיהם, כדי להסית נגדם, מאוחר יותר, את אריסיו; מאלפת העובדה שעד היום קיימת בישראל האפשרות להשליך לזירת ההמון השמאלני-אנטישמי הטורף, את חובשי הכיפות מבצעי החוק, ולגרום לו לשנוא אותם על כך שהם מבצעים את החוק כלשונו בדיוק כפי שהוא שונא אותם כשהם נחשדים בעבירה על החוק...
גם הם באשמים
כשאדם יחיד מאמין לנוכל, זו בעיה פרטית שלו. כשמנהיגי ציבור עושים זאת, זהו מחדל שאין עליו סליחה – וקל וחומר אם הם מסרבים להכיר בטעותם.
לא, אין כוונתי לפושעי אוסלו (אף כי אין זה אומר שאין הם ראויים לתואר זה ומאותה סיבה); אני מתכוון לראשי ומנהיגי המתיישבים ביש"ע, אשר מועלים בתפקידם כאשר, פעם אחר פעם, הם מאמינים לפוליטיקאים נוכלים אשר מרמים אותם, זורים חול בעיניהם ומושכים אותם באף בכל מיני תירוצים ואמתלות, כשמדובר בענינים שמשמעותם חיים ומוות.
כמו בציורו הסטירי המחריד של ברויגל, שבו מוביל עוורים קבוצה של עוורים אחרים אל התהום, בכל פעם שראשי ונציגי יש"ע מאמינים להבטחות ריקות, הם גורמים למתיישבי יש"ע נזקים איומים. מבלי דעת הם מסגירים, למעשה, את אלה שאותם הם אמורים לייצג לידי הגורמים בממשל העוינים את ההתיישבות ביש"ע או, לפחות, המזלזלים בזכויותיה עד כדי מוכנות להקריב את המתיישבים על מזבח הפוליטיקה הלא-מוסרית שלהם. שומה על נציגי יש"ע להפסיק ליצור, בפעולתם, את הרושם שיש למתיישבים הגנה אמיתית, להכיר בכך שהם – ובאמצעותם נציגיהם – ננטשים, מופקרים ומנוצלים לרעה על ידי הממשל – ולהצהיר על כך.
אוהד קמין