42
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 756
תגובות לאירועי היום תמוז תשס"ב
ביורוקרטיה
"שלום, באתי להתקבל לגן-עדן."
"יש לך אישור על פעולת טירור נגד יהודים?"
לא. אישרו לי רק "פשע של שנאה. אבל אני נשבע לכם שאני טירוריסט, לא סתם רוצח..."
"מצטערים. בלי רישום מוסדר מטעם הממשל האמריקני, זה לא נחשב. לגיהנום!" (*)
צבר כריזמטי
"הוא הישראלי האולטימטיבי עם מוח דיגיטלי, אומץ לב וכריזמה" – כך התבטאו לאחרונה לגבי אהוד ברק, שפרץ שוב לתוך בתינו, בחיוך התינוקי התמים שלו.
מהו סודו של הצבר הכריזמטי האולטימטיבי? שהוא מהווה יצירה מיוחדת במינה שהעולם לא ידע עד הקמת הפלמ"ח: שילוב של מבצר בטחון עצמי בלתי מעורער, הנשען על כרע תרנגולת דקיק של בורות מוסרית גמורה. ולכן, אין כמו פרי הצבר הזה, אשר חוצו קוצני ותוכו רעיל, כדי ללמדנו מה בסופה של דרך לא מוסרית: בדרך זו, שבה הולך מי שאינם מכירים בזכויות אובייקטיביות, אמיתיות המבוססות על עובדות מציאות – כמו אלה של צד"ל – מגיעים, בסופו של דבר לכניעה לזכויות סובייקטיביות, דמיוניות, המבוססות על שרירותיות וכוח פיזי, כמו אלה של הפלשתינאים.
פחדנים ואמיצים
ב4 ביולי, יום העצמאות של ארה"ב הונף, כראוי, דגל צהוב לציון התבוסה הכללית שנחלה ארה"ב מידי הטירור.
לא תבוסה בחומר, כמובן – אבל אנחנו יודעים שאם הובסת ברוח, הענין גמור; אמריקה איננה יותר "THE HOME OF THE BRAVE" ("ביתם של האמיצים") כפי שמציין ההמנון הרשמי שלה; לאחר שאמיציה הושפלו במסע ארוך של כתישה מוסרית שהתחיל כבר בסיום מלחמת העולם השניה ונמשך, דרך כשלונות מוסריים דומים במלחמות כמו קוריאה וויאטנם, עד למלחמת העולם של היום, אין היום בבית הלבן אמיץ כלשהו לרפואה.
ואין אופייני יותר להמחשת נצחונו של הטירור באמריקה מאשר העובדה שאפילו בוש, נשיאה של "המעצמה החזקה בתבל", לא אזר עוז לומר בפה מלא את שמו של יאסר ערפאת, כשדיבר על הצורך "להחליף את ההנהגה הפלשתינאית" ובכך, כמו שאפייני לפחדן, יצר תלי-תלים של אפשרויות להתחמקות פרשנית וכך גם סיבוכי סיבוכים הכובלים את ידיהם של הקרבנות ומשחררים, למעשה, את המרצחים.
אין כמו עובדה זו כדי להציג את השפה הדיפלומטית המערבית כמקום מסתור לבעלי הלשון הכפולה והמוסר הכפול – אשר הפושעים הפוליטיים האמיתיים אינם נזקקים לה: הם פשוט משקרים, כי הם, אנשי העולם התחתון המוסרי השולטים בכיפה המדינית, רואים בסוג כזה של ביטוי צורה של פחדנות – ובצדק.
ומה שנותר לנו, כרגיל, הוא לזכור ולא לשכוח שהפחדנים הלא-מוסריים, המנסים לשבת על גדרות לא-קיימות, עולים לנו יותר ויותר ביוקר כי את המחיר משלמים האמיצים המוסריים.
נבואת חורבן שהתגשמה
בנאום שנשא ראש הממשלה בשבוע שעבר הוא יצא נגד "כל רואי השחורות ונביאי החורבן", ומדבריו יכולת להבין כי כל הדברים הרעים שאותם ניבאו לא יצאו אל הפועל. אך כל נבואות החורבן אכן התגשמו – כי כל אדם שמת הוא עולם מלא שנחרב. כן, אדוני ראש הממשלה, נבואות החורבן מתגשמות בארצנו יום יום – ועם כל מוות נחרבים, בנוסף לעולמו של המת, גם עולמות רבים של הקרובים לו – ושל רבים הדואבים בעם ישראל. ואת הנעשה הזה אין להשיב.
(*) "הם מגדירים את הפעולה פשע שנאה ולא פיגוע טירור" (מחדשות ערוץ 2 6.7.02)
אוהד קמין