38

 

תגובות לאירועי היום תמוז תשס"ב

ההודאה

"אנחנו יכולים להיכנס לכל מקום, בכל זמן" כך הצהיר אמש הח"כ ושר המשפטים מאיר שטרית בראיון שנתן לערוץ הערבי בטלויזיה הישראלית. על כל אזרח ישר במדינה לזכור דברים אלה היטב, שכן במלים אלה הודה השר כי הוא והממשלה שהוא חבר בה יכלו להציל את חייהם של אלה שנהרגו היום ושל אלה שייהרגו מחר.

והלואי ואתבדה – אך אל לנו – שאיננו יכולים – לשכוח את אלה שיכלו – והחליטו שלא לעשות.

התנחלויות "בודדות": השקר

שוב ושוב הם מדברים בתשקורת על ה"התנחלויות הבודדות", ללמדך שמדובר בתופעה איזוטרית, שולית – וגם גרוע יותר: שמדובר בהתפרעות של יחידים שאינם מקבלים את מרות הכלל, כדי לטעת בנו את הרושם שעלינו לצאת נגד ה"בודדים" וה"מבודדים".

הפוסל במומו פוסל, שכן כל חלוץ נראה בודד, אך הוא מייצג את ענינם של כל אלה שהולכים אחריו; הבודד השכלתני הוא הגיבור, האמיץ, היוצא לפני המחנה כדי לשרת אותו.

בכל תחום התפתחות אנושי יש חלוצים, הלוקחים על עצמם סיכונים גדולים יותר משלוקחים על עצמם שאר האנשים. חלוצים אלה ראויים להערצה ולא לבגידה.

אין חיים בלי התקדמות ואין התקדמות בלי חוד. זה שאומר "בודד" רוצה להוריד את הראש – והורדה כזו משמעה מות הגוף. זה שיוצא כנגד ההתנחלויות ה"בודדות" בתירוץ של הגנה ודאגה לשלום יושביהן כמוהו כמי שמונע מאדם מזון על יסוד הטענה שהוא עלול ללקות בהרעלה.

בחברה בריאה, הראשון שמעז נחשב לגיבור, הפורץ דרך להובלת החברה כולה. בחברה חולה הוא משמש כקרבן, כשעיר לעזאזל, אשר אוכלי החינם עוסקים בצֵידו תוך שהם נהנים מאכילת בשרם של קודמיו.

זו משמעות הבגידה בחלוציות של חברה שהוקמה על ידי חלוצים ושבניה מחונכים לאורה.

בית דין בינלאומי

זה טוב שבית הדין הבינלאומי בחסות האו"ם מתחיל לפעול עוד מעט לבירור מקרים שבהם נפגעו זכויות אדם על יסוד אחריות אישית: במקרה כזה, לא יוכל יותר קופי ענאן, העומד בראש הארגון, להמשיך ולהתעלם מחלקו שלו ושל גורמים באו"ם במחדלים שונים, כמו חטיפת חיילי צה"ל בגבול הצפון – והוא יהיה מחוייב להשלים עם תביעת ישראל לפתוח בחקירה בנושא זה.

טירור מתואם

אם היינו חיים על כוכב אחר, או אם לא היה לנו לב, היינו, ללא ספק, נהנים מאד מהצורה בה מתואמים גורמים שונים, כדי שפעולת הטירור תוכל להימשך כסדרה:

קודם כל משחררים את ערפאת, כדי שיוכל לפקח ביתר יעילות על חידושם הנמרץ של הפיגועים – וזאת כדי שניתן יהיה לומר שוב ושוב בתקשורת שהמבצע הגדול "חומת מגן" לא השיג כלום וכי "פעם נוספת מוכח שאין פתרון צבאי לטירור".

אחר-כך דואג מי שדואג לקבל את פניו של השליח האמריקני בטכס הקבוע של הקרבת יהודים, וזאת כדי שיהיה ברור לעולם כולו שערפאת לא מצליח, כל כך, להשתלט על עצמו ו/או על החמאס ו/או על החזית העממית ו/או החיזבללה, כי דורשים ממנו יותר מדי בזמן שהוא עמוס עד מעל לראשו ב"שיפור" משטרו.

ולקינוח, במסגרת אותו תיאום משומן היטב עם הטירור, מקרינים ביומן ערב ששי של הערוץ הראשון סרט המזהיר על ה"סכנה הנשקפת ליושבים בהתנחלויות" – ומיד בבוקר שלמחרת בא הרוצח ונוטל כמה נפשות כדי לתת גיבוי מעשי לתיאוריה התקשורתית...

אוהד קמין