11 שוחד דמים

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-שבת, 01 דצמבר 2012 19:45

כניסות: 783

תגובות לאירועי היום חשון תשס"ב

שוחד דמים

כשנשיא ארה"ב, בוש, הצהיר שלשום במושב האו"ם כי תכליתה של המגמה האמריקאית במזרח התיכון היא קיומן של שתי מדינות: ישראל ומדינה פלשתינית, ראש ממשלת ישראל, שרון, לא הגיב.

אך, לעומת זאת, צה"ל מבצע חיסולים. לרבים מאזרחי ישראל, די בפעולות צה"ל כדי להוכיח כי הממשל פועל כהלכה – אך החיסולים הם, למעשה, דמי "לא יחרץ", סוג של שוחד הניתן להמונים כדי לבלבל עליהם את דעתם ולהסיחה ממעשה הפשע המתרחש: הפעילות הצה"לית איננה אלא חלק ממעשה הונאה המכוון כנגד הציבור, משול לשודד הנותן לקרבנו מתנה קלת ערך בזמן שבו הוא מתכנן לרוקן את תכולת ביתו.

השודד ושותפו הם הממשל הישראלי ושותפיו בממשל האמריקאי, הנשדד הוא העם היהודי – והקמת מדינה פלשתינית הוא שוד הבית הלאומי.

אך אנו איננו ציידי גולגלות ואנו לא נסכים לשתוק תמורת שוחד של ראשים כרותים וקרקפות – גם אם הן כאלה של רוצחים. אנו לא נשכח מי מוכר אותנו ולמי, ואין זה משנה כמה דם יציעו לנו – כי לנו, שלא כמוהם, אין שום שימוש בדם אדם.

ואולי כאן לב הטעות שבה מחזיקים מנהיגינו: הם חושבים שמה שאנו חפצים בו הוא דם – אך גם כשאנו מבקשים את דם רוצחינו, מה שאנו חפצים בו באמת אינו אלא הצדק.

מה שלא נשכח

כל יום נגרע מאיתנו עוד אדם חף מפשע. כל יום לוקחים מאיתנו הרוצחים נפש יקרה נוספת. כל יום צלקת, כל יום כאב. ואותנו – את הקרבן המותקף – מאשימים הבוגדים באלימות. אותנו, המוכים, הנדקרים והנשחטים הם מאשימים בכך שאיננו מעוניינים לדבר. לנו, שיום יום גוררים אותנו אל בתי הקברות, הם מציבים את התביעה לשוב אל שולחן הדיונים, כאילו שאנחנו יזמנו את ההליכה ממנו. ואנו לא נשכח.

השליח שלי

לפי מה שמספרים לי, שמעון פרס הוא שר החוץ של מדינתי. זה אומר, לפי מה שמספרים לי, שהוא מייצג אותי בעולם. שאלה שאני שואל את עצמי היא האם אי פעם, בימי חיי, אוכל לשמוע או לקרוא את התמליל המדוייק של השיחות שבהן הגן על עניני שליח זה שלי בפני רוצחי, שעם מנהיגם הוא נפגש לעתים קרובות – או שכמו אלה שנרצחו על ידם אתמול גם אני לא אוכל לעולם לדעת מה באמת עשה סוכני זה בשמי, אם בכלל?

ותוספת של הרגע האחרון: בתגובה לנאומו של שמעון פרס הלילה במועצת האו"ם כי "הגיון הדמוגרפיה והגיון הגיאוגרפיה מחייבים קיום שתי מדינות – אחת לכל אחד משני העמים" אני מצהיר בזאת כי אני מעניק את רכושו הפרטי של מר שמעון פרס מישראל למר יאסר ערפאת מעזה, ולראייה אני בא על החתום.

אוהד קמין