ייצור ומסחר
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1052
ייצור ומסחר
ההנחה שמסחר איננו ייצור והוא אף מנוגד לו היא הנחה סוציאליסטית מסוכנת אשר נותנת את המסחר בידי המדינה, כאילו מדובר בגורם משחית אשר לאנשים בעלי אינטרסים פרטיים אסור לעסוק בו. הדבר נובע בדיוק מן העובדה שבזמן שבו יש קשר פיזי ישר בין היוצר בחומר ליצירתו המסויימת, הסוחר איננו קשור חומרית למושא היצירה החומרית ועל כן פוטנציאל העיסוק שלו באובייקטים גדול הרבה יותר.
טרקטור, כסא או עגבנייה, הם עבור היצרן יחידות שהוא נוגע בהן בידיו והוא מחוייב, על כן, להיות צמוד אליהם ברמה החומרית ועל-כן נקודתית. הסוחר, לעומת זאת, יכול לטפל בכמות אינסופית של פריטים מתוך עיסוק חשבונאי ברמה המושגית בלבד ומבלי להיזדקק למגע היד. דבר זה גורם לאמונה שהוא איננו עמל "באמת" (כמו הפועל ליד המכונה... ).
אך מנקודת מבט מציאותית אין הבדל בין מסחר לייצור כי שניהם צורות של יצרנות; על המסחר להיתפש כייצור - וכצורה הנעלה ביותר של הייצור – כייצור הרוחני, כלומר: כהתאמת המוצר לצרכן. התאמה זו לא תיתכן בלי מידה של יצרנות שנובעת מגדר ד אמותיו של היצרן, הדואג להתאים את פעולתו לדרישת הצרכן.
האדם מתקדם כאשר הוא נע מרמת הייצור ההכרחי לשרידותו החומרית לרמת הייצור ההכרחי לשרידותו הרוחנית ואז לרמת הייצור העשוייה להידרש על ידי אחרים, לפי אותו סדר - קודם כל לשרידותם החומרית ולאחר מכן לחייהם הרוחניים. השרידות, מבחינה זו, אופיינית לרמת בעלי החיים, הרמה של השאיפה לשמור ולהגן על קיום המהות הטבעית, החומרית, הראשונית, שהיא התנאי לקיומו של כל דבר אחר. מהות זו, גוף החי, היא סופית בחומריותה וגם בצרכיה ובמאפייניה.
כל מגוון היבטי החיים, כולל ביטוייהם הנפשיים, התודעתיים ורגשיים, מהווים הרחבה משלימה של עיקרון השרידות כי הם מוסיפים לשאלת הקיום את שאלת זהות הקיים ומתמקדים, על כן, באופן מסויים במאפייניו המציאותיים השונים ועל כן גם בצרכיה של כל יחידת חיים. כמו שכל מי שמגדל חיות בית יודע שהעובדה שחתול שותה חלב איננה אומרת שכל חתול שותה תמיד חלב או או כל סוג של חלב בכל מקום ובכל זמן, ויש להתייחס אל עיקרון זה בתוך הקשר מסויים של חתול מסויים, הקשר שלפעמים אף יוציא מן התמונה את החלב בכלל. וכך גם, וקל וחומר - לגבי האדם. כל יחיד אנושי מהווה הקשר מסויים אשר צורך ערכים שונים ומיוחדים, שאינם תואמים הגדרה נוסחתית אחת.
איש לא יסכים לאכול אוכל אחיד כל ימיו, ללבוש אותו לבוש או להשתמש בדיוק באותם רהיטים, כפי שלא יסכים לבצע את אותן פעולות כל יום בחייו - והדבר נובע מהדרישות המיוחדות של זהותו היחידאית, של חייו המיוחדים והאישיים - וקל וחומר שמדרישותיו הרוחניות המיוחדות, כמו תחומי ענין והנאה אשר, למעט תחומים ידועים מסויימים, כה שונים מאדם אחד למשנהו עד שרק הם יכולים להיות ההסבר לריבוי העצום של מקצועות, התמחויות וטעמים שמרכיבים את האנושות.
המגוון העצום הזה של אפשרויות המבוטאות על ידי בני אדם בעולם כולו הוא התכלית הצרכנית אשר היצרן והסוחר צריכים להתאים את פעולתם אליהם – וזו איננה יכולה להיות יעילה אם תתבסס על שגרה, דוגמטיות או חזרה נוסחתית. זהו בדיוק תחום ההשקה של היצרנות והמסחר, המשלימים זה את זה בפעולה המיועדת לספק את צרכיו של המין האנושי, אשר במציאות הוא מתקיים בשלל תביעות מיוחדות ופרטיות לסיפוק צרכיו.