מבחן הכסף
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1237
מבחן הכסף
בעולם המערבי קיבל הכסף מעמד של אבן בוחן מוסרית, כזו שבאמצעותה ניתן לבחון אם אדם הוא ישר דרך או לא; לרוב מצביעים בני האדם בעולמנו על הרצון בכסף כעל התגלותה של תאוות הבצע באישיותו של האדם. אך האמת היא שאת תאוות הבצע ניתן להבין כאבן בוחן מוסרית באופן ש/ונה במקצת: כביטוי של תפיסת האדם את המציאות בכללה ובמיוחד את ההיבט החומרי שלה. מושג הבצע מצביע על תפיסת חומר באשר הוא מבוסס על היות המציאות ניתנת לבציעה, כלומר לחלוקה לחלקים ולכימות באופן חומרי.
היחס בין כסף לחומר הוא לגיטימי כשלוקה אדם בתאוות בצע במובן השלילי, כי משמעות הדבר היא שאת כל הקיים תופס רודף הבצע כחומרי במהותו, כמה שניתן לבצוע, לחלק ולכמת. בהקשר זה הכסף מובן לא כמהות רוחנית, כלומר כמה שמבטא את יכולתו הרוחנית של האדם, אלא כמהות שבאמצעותה ניתן לתפוס ולהתייחס להיבט החומרי של העולם: למה שניתן להשיג, לאגור ולהשתמש בו באופן פיזי. מי שתופס רק כך את המציאות הוא לרוב חסר יכולת לראות את הרוחני שיש בה – את מה שאיננו פתוח לחלוקה ולכימות – את הרוח.
אך מכיוון שהרוח היא יסוד כל הישגי האדם – כולל כל מה שהוא יוצר בחומר – והיא איננה ניתנת להגבלה, להגדרה ולפריסה לחלקים, מחמיץ החומרני בתפיסת העולם שלו את תפקיד הרוח במציאות. הדבר משול לאדם שרואה ביער רק את העצים, אך לא את שורשיהם. האדם המציאותי מבין שכפי שהעץ מייצג שלמות, הכוללת את שרשיו, כך הוא הדבר לגבי כל הקיים במציאות – וקל וחומר האדם, שאינו חי "על הלחם לבדו".
מי שעובר את מבחן הבצע בהצלחה הוא מי שתפיסת הערכים שלו איננה נחלקת, כלומר שהעקרונות שבהם הוא מחזיק אינם מוגבלים וניתנים ליישום על חלקים מן השלם אלא כאלה שניתן להחילם על כל הקיים במציאות, כמו נוסחאות חשבוניות שנכונות לגבי מהויות בלי קשר למרכיביהן. אדם שרוחו רואה כך את המציאות איננו מוגבל על ידה בצורה חומרית, כלומר באופן שבו חלוקה של ההקשר המלא לחלקיו הוא כזה שככל שהוא נעשה למספר גדול יותר של נהנים מקטין הדבר את החלק היחסי שיש לכל אחד מהם.
כמו ביחס בין דבר פיזי לדבר מופשט, הדברים היקרים ביותר מבחינה ערכית אינם ניתנים לחלוקה כלל, ואין הם כפופים לחוקי החומר: בזמן שניתן לחלק בית, קרקע או פיסת מזון, אין ספר, שיר או ציור ניתנים לחלוקה. לפיכך נמצאים הם מבחינה עקרונית מעבר לאפשרות מגע של שאיפת בצע כלשהי. אך הידע המאפשר בנייתו של בית, גשר או מטוס, שהם חומריים, הוא רוחני לגמרי. דבר זה מבטא את היחס הנכון בין רוח לחומר, אשר מבטא הכסף.
מבחן הכסף, כמו מבחן המציאותיות, היא בדיקת יכולת האדם לראות את מה שנמצא ביסוד הערכים הנתפסים באופן רגיל. אדם מוסרי לעולם אינו מזניח את בירור המקורות ויסודות הקיום של הדברים שלנגד עיניו. בהקשר זה עולה הכסף כמהות המרכזת שאלות רבות מסוג זה, החל בשאלה: מיהו זה שיצר את הערכים שאותם ניתן לרכוש בכסף? בחברה עכשווית, כמו זו של ישראל בהווה, ההבדל בין בני אדם בהקשר זה יהיה גם ההבדל בין מי ששואל למקורו של הכסף, כלומר לזכותו של זה שיצר את המטבע או השטר שבהם אנו משתמשים; בהקשר זה יהיה מעניין לדעת מה, לדעתו, מעניק לו את הזכות לכך?