הרוח כאיחוד החומר

 

הרוח כאיחוד בחומר

חלק גדול מבני האדם אינם רואים את המעשי בפילוסופיה או ברעיונות מופשטים. כך, למשל, נראה נושא הדת בפילוסופיה לרבים כאדם שמחד מחזיק ברעיון לגבי מטוס אך מאידך מעולם לא ראה מטוס אמיתי. בדומה לכך, בני האדם הרגילים מכירים עקרונית בקיומם של חוקי האוירודינמיקה אך לפחות בתחילת דרך הופעתם במדע לא ראו אותם כבעלי ערך מעשי ולא היו מסוגלים לתאר לעצמם שום ערך מעשי לדבר כמו מטוס.

בגישות שליליות מסוג זה נתקלו רבים מהמכשירים והכלים הממלאים את עולמנו כאשר הופיעו בו לראשונה, כמו הרדיו והמחשב. אם ננסה לברר מדוע זה כך נמצא כי אחת הסיבות לכך היא שאלה שיש להם חזון אינם מותאמים לחשוב על כלכלה ואלה החושבים על עשיית עסקים אינם, בדרך כלל, במקצוע החזון והם מעדיפים לעסוק בחיקויים או, יותר מדוייק, במה שכבר הוכיח בעבר את רווחיותו.

האדם הגדול, זה שבזכותו יעלו בתרבות ההמצאות החדשות יבוא, על כן לידי ביטוי בכך שיצליח לראות את הקשר בין העקרונות והידע המופשטים לבין הפעולות והיישומים האנושיים בחומר. אדם כזה, בעל יכולת האיחוד, הוא איש הרוח האמיתי שכן הוא זה המפעיל במעשיו את מהותה של הרוח במציאות, שהוא עיסוק בחומר. הוא יהיה זה שיעשה את מה שנדרש כדי לקחת רעיון ולקדם אותו ליישומו לפעולה בעולם האנושי.

מכיוון שהרוח הוא מה שתופש את החומר ועוסק בו, זה מה שמבטא גם את מהותו של איש הרוח. למעשה, כדי לחשוף את הרוח שקיימת ביסודו של כל כלי שקיים בימינו לשירותנו, כדאי שנתבונן בו ונחשוב על בני האדם שהיו צריכים לפעול כדי שנוכל להשתמש בדבר זה, החל ממי שהביא את הרעינות וכלה במי שעשה את הנחוץ כדי שרעיונות אלה יהפכו למעשים שיובילו את הרוח בדרך להיהפך לחומר המעשי בידי אנשי הרוח.

נתונים נוספים