זרימת החיים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1068
זרימת החיים
על תנועתו החיובית של הכסף
אחד הדברים שבהם מתבטאת מידת העוול הקיים בתרבותנו בצורה החמורה ביותר הוא היחס הלא צודק הקיים בה כלפי הממון. בניגוד להשקפה השוררת בחלק גדול מן הציבור לגבי כסף, הרואה אותו כשורש כל רע ומוקיעה אותו בכל הזדמנות כמה שמהווה את מקור הרוע, האמת היא שהכסף מבטא את תנועת החיים בעולם האנושי, ובמיוחד את כל מה שנמצא בו כיסוד חיובי.
אין יותר מהמלה "כסף" דוגמה למושג מושמץ בעולם. כמושג שאליו מתייחסים בני אדם לא פעם כ"ידוע לשמצה" מייצג הוא עבור רבים את המוסריות השלילית, המתחככת בביטויים כמו "תאוות בצע", "רווחים אישיים", "הון ושלטון" ורבים אחרים דומים להם שמגמתם אחת: להוקיע את הכסף תוך האשמתו כמה שמייצג את המאוויים האנושיים השפלים ביותר ואת מה שמניע את המגמות האנושיות הנחותות ביותר.
יאמרו רבים כי לא ניתן להכחיש את העובדה שהרעים שבבני האדם שואפים אל הממון ושכל עריץ, פושע או בעל זרוע הפוגע בבני אדם תר אחרי ההיבט הכספי המעורב בכל מעשה-רשע שבו הוא שולח את ידו. נכונותה של עובדה זו מהווה, עבור רבים בעולם, כזו שדי בה לצורך הוכחה שהכסף וכל הכרוך בו הוא מהות שלילית, אשר במקרה הטוב ביותר איננה אלא בגדר של "רוע הכרחי", כלומר: אילוץ מציאותי עובדתי שעל האדם להסכין עם קיומו אף אם אין הוא חש כלפיו חיבה כלשהי.
אך דבר זה פשוט איננו נכון: לא זו בלבד שהכסף הוא חיובי ביסודו ואיננו שלילי, אלא שדווקא העובדה שניתן למצוא אותו מעורב גם במעשים שליליים רבים רבים, מוכיחה כי בעולמנו שולט הטוב ושגם הרע הפעיל ביותר נזקק לו ותלוי בו. כפי שנצרך גם האיש הרע ביותר למזון ובשל כך יהיה זה טפשי לצאת נגד המזון ולראותו כדבר לא מוסרי, נכון הדבר גם לגבי הכסף: הכסף – גם אם וכאשר הוא נמצא בכיסו של רוצח - אינו אלא נציג של הפעולה היצרנית האנושית.
כי משמעותו של הכסף היא קודם לכל כזו של יצירה; בכל הקשר שבו עולה נושא הכסף שומה על אדם הגון לזכור כי ביסודו של דבר משמש הכסף את האדם כדי לעסוק בערכים שנוצרו על ידי בני אדם בעלי יכולת יצירה ואשר מוצעים על ידם למכירה בתקווה שיקבלו עבורו ערכים אחרים מידי בני אדם יצרניים. את הצד החיובי בכל מעשה מבחינה זרימת הכסף, אשר מייצגת את היצרנות האנושית בצורה כה חיובית, שגם אם מעורבים בה פשעים לא מוסריים המסבים נזק לבני אדם יש גם בכך מעשה טוב והבאת תועלת לבני אדם רבים.
דוגמה פשוטה הממחישה את הדבר תהיה המקרה הנפוץ של פושע גדול, אדם בלתי מוסרי, אשר השיג את הכסף שבידו באמצעות פגיעה קשה בבני אדם אחרים. מה יעשה אדם כזה בכסף שבידו? הוא יממש, בוודאי, את תאוותיו ויוציאן מהכוח אל הפועל. אין ספק שבחברה כמו זו שבה יכול אדם כזה לחיות יהיו בני אדם רבים אשר ישמחו לקבל מידיו את כספו ולהשתמש בו, בין היתר, כדי לבצע מעשים שליליים. אך מעבר לשכבת המעשים השליליים שיעשו אנשים רעים אין הם יכולים להתחמק מהמציאות, וזו מכריחה אותם להישען על מעשיהם של אנשים טובים. וגם אדם רע זקוק לערכים שכל אדם זקוק להם כדי להתקיים - ובשלמו עליהם הוא מעביר את כספו לידי בני אדם יצרניים.
כי יהיו מעשיהם של בני אדם לא מוסריים רעים ככל שיהיו, חייבים הם, כבני אדם, לחיות בהתאם לחוקי המציאות, כלומר לרכוש, כך או אחרת, את הערכים הדרושים לכל בני האדם כדי לחיות. ערכים אלה, הכוללים מגורים, מזון ולבוש, הם יכולים להשיג רק מבני אדם המחזיקים ביכולת ובידע ליצור אותם. מבחינה עקרונית, כשמוצאים בני אדם לא מוסריים את עצמם במצב שבו, כדי להשיג אף את סיפוק צורכי החיים היסודיים ביותר, עליהם לשלם לבני אדם יצרניים, מהווה הדבר שיעור חשוב מאין כמוהו לגבי המוסר הגבוה שמייצג הכסף, שהוא חלק בלתי נפרד מהערך החינוכי היסודי הגלום בו.
מגורים, מזון ולבוש אינם רק צרכיו היסודיים של כל אדם, ששום אדם אינו יכול להתקיים בלעדיהם, אלא גם ערכים המייצגים בעצם קיומם את הטוב שבאדם, שכן הם תוצאה של יצרנות אנושית, המועילה לאדם ומספקת את צרכי הקיום שלו. מה שמשרת עובדה עקרונית זו ומאפשר לפירות מעשי האדם להגיע מיצרן אחד למשנהו על פני הארץ הוא הכסף. לפיכך, מה שמבטא הכסף יותר מכל באופי האדם הוא את יכולת היצירה האנושית. ביסודו של דבר מייצג הכסף את היכולת האנושית להתמודד עם תביעות המציאות. יכולת זו מבטאת את עובדת היות הקיום האנושי מבוססת על מלאכת האדם ולפיכך את הטוב בהתגלמותו. מה שיותר מכך, מבטאת עובדה זו – בשל היות כל בני האדם נדרשים לה – את היותו של הטוב האנושי חזק יותר, נפוץ יותר ויסודי יותר מהרוע.
ואכן, בזמן שבו הרוע האנושי הוא במעמד של אפשרות (שלא תמיד מתממשת), קיומו של הטוב הוא עובדה הכרחית. מכך, ההבדל שבין הרע לטוב הוא למעשה ההבדל שבין אפשרות לעובדה; נכון שקיימת במציאות האפשרות של קיום מעשים רעים כמו הרס, פגיעה וגרימת נזקים, אך למולה של זו מתנשאת עובדת קיומם של המעשים הטובים, שבזכותם יש לכל בני האדם החיים מגורים, לבוש ומזון מדי יום. לאור זה ברור שבאופן יחסי לא רק שהטוב נפוץ בעולם האנושי הרבה יותר מהרע, אלא שהטוב הוא הבלתי נמנע מביניהם.
דווקא בשל היותו של הכסף כה טוב ביסודו, מהווה רצונם של בני האדם הרעים בכסף סימן לתלותם בטוב, שכן הם זקוקים לכסף כדי לספק את צרכיהם. בעולם האנושי בכלל – ובמיוחד בזה של היום - מהווה הכסף את התקשורת בין בני האדם היצרניים בכל ארצות העולם. כל מה שהאדם חפץ בו – ויהיה טבעו המוסרי אשר יהיה – חייב הוא להשתמש בכסף. שלא כמו בקיום הפראי, שבו יכול היה אדם אלים, המעוניין להתקיים באמצעות כוח הזרוע שלו, להוציא ערכים מידי בני אדם רק באמצעות איומיו הכוחניים, חייב הוא היום לשלם בכסף על מאווייו. פירוש הדבר הוא שהכסף כופה גם על האדם הגס ביותר להתנהג לפי קנה המידה שלו, כלומר לציית לעובדה שכדי להשיג ערכים מידי יצרניהם עליו להציע להם שירות מינימלי. שכן, משמעותו המעשית של הכסף שנמצא בידיו של אדם – גם אם השיג אותו בדרך לא מוסרית – היא שהוא מייצג מאמצים יצרניים של בני אדם. לפיכך, מכריח הכסף אף את השודד שאינו מכיר בזכות הקנין לכבד את זכות הקנין של היצרן.
גם אם מצליח אדם לא מוסרי להניח את ידו על פרי יצירתם של בני אדם רבים – כמו, למשל, שליט עריץ הגובה מסים מנתיניו, אין הוא יכול להתחמק מהתלות שלו בבני אדם יצרניים ובמוסר האנושי החיובי. דבר זה הוא תוצר של העובדה הפשוטה שאפילו אדם רע איננו יכול שלא לאכול; רע ככל שיהיה, אין האדם יכול להתחמק מהעובדה שהוא זקוק למי שייצר מזון. באופן דומה חייב אדם לא מוסרי, גם אם ברצונו להקים ארמון, לפעול כך שהכסף שבידו יגיע לידי בני אדם יצרניים, כי אלה יהיו בני האדם שיבנו את ארמונו, יתחזקו את רכושו, יפעילו, יטפלו ויטפחו את כל הדרוש לכך בתחום שליטתו. בכך ייצג הכסף גם את עובדת זרימת החיים הקיימת במעגלי המציאות האנושית, אשר מגיעה מאדם יצרני אחד למשנהו גם אם לעתים קורה שרוע אנושי מפריע בדרך.
כי שום רוע אינו יכול להביס את הטוב השולט במציאות, בחיים ובעולם האנושי. ודווקא על רקע קיומו של הקשר ההדוק כל כך שבין הכסף לטוב האנושי, לא מן הנמנע שחוסר ההכרה במוסריות הקשורה לכסף – שלא לדבר על המלחמה הניטשת נגדו והמציגה אותו כרע - נובעת ממניעים נפשיים שמגמתם מצביעה, אולי, דווקא על פקפוקם של בני אדם במידת הצדק שיש בכסף שבו הם מחזיקים. אם נכון דבר זה, לא מן הנמנע שהוא נובע דווקא מהכרתם של בני האדם בכך שהכסף מבטא את מוסריות היצירה האנושית, המביאה לקיומם של ערכים המועילים לאדם. בהקשר זה חשים, אולי, אלה המחזיקים בכסף, כי לא תמיד מקיימים אם בפעולתם את המחוייבות הנדרשת על ידי קיומו.