הצד השני של המטבע
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1103
הצד השני של המטבע
לראות את רווחיות החיים
רבים הם בני האדם שפניהם מוריקות מקנאה כאשר הם שופטים את בעלי ההון המייצרים עוד ועוד רווחים עבור עצמם, והמוצאים בכל תהליך כלכלי דרך להפיק עוד ועוד רווחים. קנאה זו נובעת, בין היתר, מהמחשבה שרווחיהם של העשירים יכולים להיעשות בלי כל קשר לבני אדם מיעוטי אמצעים – וקל וחומר (כפי שמאמין הסוציאליסט) שעל חשבונם; אך האמת היא לרוב שקשר זה הוא הפוך: שרווחיותו של העשיר נובעת מרווחיותו של העני ממנו ומתבססת עליה – מה שמשמעותו שככל שיהיה לעניים יותר יהיה יותר גם לעשירים, המוכרים להם.
שלא כמו שסובר המרכסיסט-סוציאליסט, אין העשיר מרוויח מכך שהוא מרושש את העניים אלא להיפך: מכך שהוא מעשיר אותם; העשיר מפיק מהם עושר באמצעות מכירתו להם ערכים שבהם הם מעוניינים, בשל היותם נזקקים להם לצורך חייהם. רצונם זה של העניים ברווח איננו שונה בעקרון מרצונו ברווח של העשיר אלא רק במידה. כפי שראוי שבני אדם מוסריים יעשו, שניהם מעוניינים ברווח – וזה מה ששניהם מקבלים מן העסקה שביניהם.
בכל פעם שסחורה מחליפה ידיים ללא התערבות של גורם שלילי כמו כפיה, מרמה או גזל, אומר הדבר ששני צדדי העיסקה מרוויחים לעצמם עושר נוסף, ואין זה משנה אם מדובר בתוספת הון, רכוש, או אפשרויות פעולה אחרות. בעולם הכלכלי לא קיים מרכיב שאינו בעל שני צדדים, וכך הוא גם בכל עסקה שבני אדם מערבים את עצמם בה מרצון. למעשה, תפקידו של היזם הכלכלי הוא מציאת הפעולה המשותפת שתניב רווחים לכל העוסק בה.
מה שכדאי שיהיה השיעור הראשון והחשוב של לימודי הכלכלה צריך להיות נושא הצד השני של המטבע – ולא סתם צד, אלא הצד הרווחי. כי הרווח הוא החלק החיובי של הכלכלה, אשר איננו נעדר ממנה. כל המתרחש בתחום הכלכלה כולל אפשרות של רווח וזהו הצד שאותו יש לחפש ולמצוא בכל מהלך כלכלי; בכל מצב של חיים כלכליים, מסובך ככל שיהיה, חינוכי ומאלף הוא לחפש ולמצוא את ההיבט הרווחי שלו, שאילולא קיומו לא היה הגיון בפעולה הכלכלית מלכתחילה.
מנקודת מבט זו של חשיפת הצד הרווחי של כל פעולה כלכלית לא רק שניתן יהיה לראות איך כל רווח שנעשה מוביל לשרשרת של רווחי משנה. מנקודת מבט זו כל בעל הון המנהל עסקים, ומבצע פעולות יצירתיות או מקים מפעלים הוא (שוב, בניגוד למיתוס השמאלני על אנשי ההון המעוניינים במלחמות) איש שלום מובהק במובן האמיתי ביותר, שכן כל בית עסק או מפעל המפרנס מספר רב של בני אדם אינו אלא מרכז של שלום, שכן בו מוצאים אנשים רבים רווח הדדי כתוצאה משיתוף פעולה.
בזמננו, שכה רבה מדברים בני אדם בשבחו של השלום, היה ראוי להעלות על נס את העובדה שהשלום הוא, אולי, הרווח המוחשי הגדול ביותר שיש לבני אדם כתוצאה מפעילות כלכלית רבה אך לא היחיד. יתרה מזו: הפעילות הכלכלית היא רווחית בטבעה, וחשוב להכיר בכך שגם אם יוזמות כלכליות נכשלות, דבר זה הוא היוצא מן הכלל ולא הכלל.
הרווח מייצג את החיים עצמם ואת היות הרווחיות שאחריה תר האדם הכלל השולט בבכלכלה. דבר זה מוכח על ידי עובדת חייהם של בני האדם, שהם הרווח הראשי והגדול ביותר של הכלכלה. מבחינה זו מזמינה הכלכלה את האדם למצוא את הצד הרווחי ההכרחי שלה, המצדיק את קיומו עלי אדמות.