משרות ומעבר להן

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 763

משרות ומעבר להן

א. משרות

ג'ו סמית, אזרח אמריקאי, התחיל את היום מוקדם, כשהוא מתעורר לקול השעון המעורר שלו (תוצרת יפן) שכוון לשעה 6.00.

אחרי שמיחם הקפה שלו (תוצרת סין) הכין לו כוס קפה של שחרית, הוא התגלח עם מכונת הגילוח החשמלית שלו (תוצרת הונג קונג)

ולבש חולצה (תוצרת סרי לנקה),

מכנסי ג'ינס מעוצבים

(תוצרת סינגפור)

ונעלי טניס

(תוצרת קוריאה).

לאחר שבישל את ארוחת הבוקר שלו במכשיר חשמלי (תוצרת הודו)

הוא התיישב עם מחשבון

(תוצרת מכסיקו)

כדי לבדוק כמה כסף הוא יכול להוציא היום. לאחר שכיוון את שעונו

(תוצרת טאיוון)

לפי הרדיו

(תוצרת הודו).

הוא נכנס למכוניתו

(תוצרת גרמניה)

והמשיך בחיפושיו אחר משרה אמריקנית משתלמת.

בסיומו של יום מאכזב וחסר הצלחה, אחרי שחיפש גם במחשבו

(תוצרת מלזיה),

ג'ו החליט להירגע מעט. הוא נעל את סנדליו

(תוצרת ברזיל),

מזג לעצמו כוסית יין

(תוצרת צרפת),

הדליק את מקרן הטלויזיה שלו

(תוצרת אינדונזיה)

ואז חשב בתמיהה מדוע אין הוא יכול למצוא משרה משתלמת

באמריקה...

ב. מה שמעבר למשרות

עד כאן תרגומי לעברית של מאמר שנשלח אלי לפני זמן קצר ברשת החופשית. אינני יודע מי חיבר אותו. באופן כללי, הדברים המתוארים בו נכונים מבחינה עובדתית, אך נראה לי שהמסקנה הסופית שלו איננה מספקת לנו את התשובות הראויות לבעייתיות שבמצב. לפיכך מצאתי לנכון להוסיף לו כמה הערות שיציגו את התמונה הכלכלית העולמית בצורה מדויקת יותר. הערות אלה נוגעות דווקא למימד המוסרי של הקורה בימינו, שבו, לדעתי, יש לחפש פתרונות:

קודם כל, המצב העכשווי הוא אכן כזה שבו מתפקד עולמנו כשוק משותף, בינלאומי, של ערכים. אך ביסוד הדבר קיימת בעיה: בגלל שחלק גדול מהערכים הנסחרים בעולם מיוצרים על ידי דיקטטורות, שהן, למעשה, מחנות ריכוז של עבדים, המוצרים שג'ו סמית, האזרח האמריקני, נהנה מהם בחייו הפרטיים, עולה במחיר שיעבודם של מאות מליוני עבדים מזי רעב. כלכלת העולם של היום, החצוי לשניים, נשענת על קיומו של חצי עולם של עבדים.

עבדים אלה, שהם לרוב אזרחי הדיקטטורות הקומוניסטיות, המזרחיות והמוסלמיות, מכלים את חייהם בעבדות קשה למנגנונים כלכליים חובקי עולם שמספקים לאזרחי מדינות המערב, החופשיות ביחס, חלק גדול מהמוצרים המקלים על חייהם. אזרחיהן של מדינות אלה אינם מעלים על דעתם מהו מקור המוצרים המיובאים התורמים לרווחתם הטכנולוגית. הם גם אינם חושבים על כך שנוחיותם הפרטית מממנת מנגנוני דיכוי אדירים, אשר אלה העומדים בראשם, הנהנים מרמת חיים שהיתה אפשרית ונהוגה רק בימיה הקדומים ופראיים של האנושות, מהווים איום על שלום המערב.

אנשים כמו ג'ו סמית, כה טרודים במשימת מציאת משרה כדי לקיים את משפחתם, שאינם מודעים, בדרך כלל, לכך שהצד השני של מטבע נוחיות היום-יום שלהם מהווה איום קבוע על דרך חייהם מצד הדיקטטורה העולמית. היום בא הדבר לידי ביטוי בכך שסמית מתקשה למצוא משרה משתלמת, מה שאינו משנה את העובדה שמיסיו מממנים את הוצאות ממשלתו, הכוללות מתן מענקים לדיקטטורות העבדים. אך אם היה העולם מורכב ממדינות חופשיות באמת, כאלה שאינן משעבדות את נתיניהן או משתמשות במשאבי אזרחיהן למטרות פוליטיות לא ראויות באופן בזבזני, היה המצב הכלכלי העולמי שונה לחלוטין.

במצב של חופש עולמי, היו נפתחות בפני כל אזרח בעולם אפשרויות בלתי מוגבלות של קיום באמצעות סחר גלובלי, בעיקר אם לא היה נושא עוד בחובת מימונם של משטרים פושעים. אז היה, למשל, כוח הקניה של ג'ו סמית כזה שהיה מאפשר לו, תמורת עבודת מחשב טכנית בת חודש, ליצור קשר בלתי אמצעי עם אזרח סיני ולהציע לו, לבני משפחתו ולבני כפרו, חבילת טיול מפתה, הכוללת ביקור לימודי בבית הנבחרים האמריקני, כאשר האזרח הסיני משלם לו בתמלוגים על מכירות ספר מסעו לאמריקה. את הדיונים בדרכים לשימוש במשאבי הפרוייקט היו שניהם עושים במטוס לסעודיה, שבה היו מבקרים במרכזי הפקת הנפט ומטיילים בשווקים המקומיים שהוקמו שם לאחר חיסול השלטון הדיקטטורי.

למעשה, במצב של חופש היו אזרחי העולם מגיעים במהירות למצב של רוויה מבחינה חומרית וטכנולוגית. כפי שניתן ללמוד מטבע האדם, היה הרצון הטוב הטבעי של בני האנושות מקדם את הקמתם של מנגנוני סיוע המאפשרים לכל אחד לזכות בסיפוק צרכי היסוד שלו. דבר זה יכול היה להיעשות ללא כפיה והתערבות ממשלתית, על יסוד רצון חופשי מצד כל המעורבים – הנותנים והמקבלים כאחד. לאחר מכן, היו לג'ו סמית – כמו לשאר אזרחי העולם - די משאבים שיכול היה להפנותם לאפיקים של יצירה רוחנית עצמית, כמו עיסוק באמנות או רכישת ידע מקצועי ופילוסופי. באמצעות ידע זה היה ג'ו סמית לא רק מגדיל את עושרו אלא גם מבטא את עצמו טוב יותר, מבסס ומייצב את חייו בצורה שמממשת טוב יותר את הכוחות הגלומים בו, ומגדילה את אושרו.