הכלכלה כמרעה בקר

 

הכלכלה כמרעה בקר

מבחינה כלכלית, שחרור חיות לרעות במרעה (כמו הפרות ההולנדיות) יכול להתבצע רק במצב שבו יש הסכמה כללית על העקרונות המוסריים השולטים באותה טריטוריה בין בעלי הנכסים השולטים בשטחים, בבהמות הרועות בהם ובתכליות שלמענן נעשה ארגון הדבר.

בדומה לכך צריכה פגישת המנהיגים הדנים בכלכלה בכל תחום של שיתוף פעולה המערב יחס בין גורמים טבעיים לטכנולוגיים בטרמינולוגיה מקודדת המתאימה להבנת הגברים ברמה של בני אדם, כמו THE PEOPLE NEEDS GOOD CAUSE וכו' על תחומי הכרעה ועיסוקי החוות. המשך תיאור הכלכלה על יסוד אותה תמונה יתמקד בכך שפרי ההרבעה המעולים ביותר הם אנשי העסקים ובעלי ההון - הם מסוגלים להכפיל מזון באיכות ובכמות גדולים מאד ולכן מקבלים מזון משובח ואת הנקבות הנאות ביותר - אבל הניהול היסודי של החווה אינו בידיהם וברגע שבו יחלש כוח הגברא שלהם יוצעו לשחיטה - מעדן "אשכי השור" ידוע בטיבו בין אניני הטעם...

לפיכך יש להבחין בין ניהול מרעה בקר לחברה חופשית, במיוחד בנקודה שבה קיים ההבדל העקרוני ביותר בין טבע האדם לטבע הבהמה: בזמן שעד מידה מסויימת ניתן לנהל לשור או לפרה את היחסים ההדדים שלהם כדי שיתרבו ו/או יפיקו בשר וחלב טובים יותר, אין הדבר ניתן לעשיה בחברה אנושית, על אף שיש לעתים קרובות – קרובות מדי – בני אדם שסוברים שיש להם היכולת לעשות זאת.

נתונים נוספים