שם, חם ויפת

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 2759

 

שם, חם ויפת

על נבואה אקטואלית

בחלקה האחרון של פרשת השבוע, "נח", נזכרים בניו של האיש הצדיק - שם, חם ויפת – ורבים הם פרשני הפרשה המוצאים חשיבות מיוחדת בהסברת המאפיינים המיוחדים לכל אחד מהם, שכן שלושתם נחשבים לאבות האנושות. ככאלה, מניחים רבים ממייצגי המסורת שניתן לראותם כמייצגים פסיכולוגיים יסודיים של התרבות האנושית מאז ועד היום. ביחסים שבין צאצאי שלושת האחים ניתן לראות יותר משמץ של נבואה אקטואלית שניתנת ליישום למתרחש בעולם של ימינו.

הדברים נוגעים ביסודם למה שמקובל על ידי רבים כיחס בין מאפייניו של חם לאלה של יפת. מקובל על פרשנים רבים כי המאפיין היסודי של חם הוא הלהט היצרי והכוח הגס, ואילו טבעו של יפת מתבטא בעיקר בגינונים אסתטיים, כאלה ששמים את הדגש על מראה חיצוני מושך לב. על הבדל זה מבוססים רעיונות רבים של פרשני הכתובים. אחד המעניינים מאלה נמצא בפירושו של הרב שמשון רפאל הירש, בן המאה ה19, אשר ממרחק תקופתו התנבא לגבי מהלך ההסטוריה העתידית. בהקשר זה, הוא מעריך, תבוסס האיסטרטגיה של חם על כך שילמד להשתמש בגינוניו של יפת, כדי לנצח אותו ב"מגרש" שלו.

ראיית דברים אלה כמשל יכולה לאפשר לנו להניח שהנמשל להם הוא המאבק בין תרבות המערב – אשר בהישגיה בתחום היופי מאפיינת את יפת - לבין תרבותו של חם, המיוצגת לרוב על ידי מה שמכונה "העולם השלישי", שניתן לראות בין מאפייניה גסות תרבותית יחסית לזו של המערב. בימינו קשה לנקוב במדויק בעמים או בארצות מסוימות המשתייכות לעולם השלישי ולכן חלוקה זו היא יותר פסיכולוגית-ערכית מאשר פוליטית. בהקשר זה יש לזכור כי בימינו אין הפרדה מוחלטת של גבולות החוצה בין מי שמקבל עליו את האסתטיקה והתרבות המערבית לבין מי שמתנגד לה. בהקשר זה המלחמה בין חם ליפת מתחוללת על פני העולם כולו והיא נסבה על ההגמוניה העולמית.

אם נבין את המלחמה בין חם ליפת כמלחמה בין שני עקרונות פסיכולוגיים המקיפים את כל האנושות, נוכל לאפיין את הניגוד ביניהם בכך שבזמן שבני יפת רואים את ההיבט התדמיתי החיצוני כבעל חשיבות עיקרית בחיים ומשליכים את יהבם על הגימור החומרי ולפיכך גם על מה שהם רואים כאידיאל היופי, בני חם של היום מתבטאים בעיקר בתביעות, תלונות וטענות שיש להם נגד בני יפת. אלה האחרונות מתבססות בעיקר על תחושות חסרות יסוד, לא הגיוניות ורגשניות לגמרי, במיוחד על רקע העובדה שבמיוחד בעידן החדש נתמך העולם השלישי רבות על ידי המערב. בהקשר זה, בני חם אינם מסכימים עם בני יפת מבחינה עקרונית, אף כי הם חושקים בפירות קידמתם התרבותית.

אף כי בן חם של ימינו אינו חש שיש משום צדק בתרבותו של יפת, הוא לומד לחקות את גינוניו החיצוניים כדי לחפות על גסותו היצרית, כדי שיתאפשר לו לחדור לעולמו לצורך ניצולו. במובן זה מתגשמת נבואתו של הרב הירש לגבי האיסטרטגיה של חם. זו מתבטאת ברכישתם של בני העולם השלישי את התרבות, הטכנולוגיות והתחכום המערביים כדי להשיג את יתרונותיו הטכנולוגיים של המערב. אך בן העולם השלישי - ובמיוחד המוסלמי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בימינו – דוחה במוצהר את ערכי המוסר המערבי (הנוצרי ביסודו), אותם הוא רואה כחולשה ואף כביטוי של שחיתות.

המלחמה בין העולם המוסלמי לעולם הנוצרי החלה, למעשה, מיד עם עלייתו של האיסלם על מפת העולם. העימות התרבותי-טכנולוגי בין האיסלם האלים, הקיצוני לבין התרבות המערבית נושא מאפיינים מובהקים של העימות בין זהויותיהם של חם ויפת. בהקשר המאבק בין שני אלה, מה שמאפיין בעידן האחרון את מאבקם של בני יפת הוא נסיונם הקבוע להתחמק מעימות ישיר עימם ולנסות בכל פעם שיטות טקטיות עקיפות כדי להטעות את בני חם. אלה האחרונים נוקטים כלפי העולם החופשי במתקפה גלויה, ישירה, אלימה וחריפה יחסית. בין אם מדובר במנהיגי מדינות האסלם העושים כמיטב יכולתם להביא ערכים מאירופה וארה"ב לארצותיהם ובין אם מדובר במליני מהגרים מוסלמיים הפושטים על העולם החופשי ומקימים בו מרכזים תרבותיים מוסלמיים, ברור כי עיקר ענינם הוא השגת עושר המערב. אם נשליך, בהקשר זה, את פרשנותו של הרב הירש על יחסיהם העתידיים של בני חם ויפת למציאות של זמננו היא תתבטא בכך שהעולם המערבי יילך וייכבש על ידי גורמים עוינים לו, אשר יעשו זאת על ידי רכישה של גינוניו החיצוניים באופן שטחי תוך התעלמות מערכיו היסודיים, שבזכותם מושגת היכולת המיוחדת לו.

בשל השיטה המדינית המערבית משתלבים רבים מנציגי העולם המוסלמי והמהגרים המוסלמיים בעמדות ציבוריות במערב. במושגים של פרשת "נח" אין זה באמת משנה אם נושא התפקיד הציבורי במערב של היום הוא בעל תפישה של בן חם, אשר למד את גינוני יפת כדי לכבוש את העולם או שהוא מטבעו בן יפת, האוהד את התרבות שבה הוא פועל; בכל אחד ממקרים אלה הוא מייצג את חולשתו העכשווית של העולם המערבי, שהולך ונכבש בידי כוחו האלים והיצרי של המון נבער.

אף כי העולם מנוהל היום על ידי בני יפת, שערכיהם היסודיים, טכנולוגיים, כלכליים ואסתטיים כבשו בו שטחים רבים, מגלים הם לעתים קרובות חולשה הנובעת מאי הבנתם ערכים אלה. בהקשר זה יש יסוד רב לדאגה מכך שבני חם עלולים לגבור במלחמת ערכיהם על אלה של יפת, במיוחד כאשר הם מזייפים לטובתם את אמצעיו של איש המערב.

מנקודת מבט עולמית ניתן לציין כי על אף חולשותיו של בן יפת, הוא מצליח בינתיים, באמצעות גינוניו התרבותיים, לשמור באופן יחסי על שלום העולם, כי הוא מעניק הגנה לרבים מהיוצרים הקיימים בו. השתלטותם של בני חם על העולם מסכנת אותו, כי נצחונו של בן העולם השלישי על העולם המערבי עלול להביא להתמוטטותו. כי אם וכאשר מושגת עליונות שלו בהקשר זה , היא מאופיינת בהתעלמותו מהערכים המאפשרים את עושרו של העולם החופשי, כמו חופש. נצחון מסוג זה עלול לבוא לידי ביטוי במפולת שניהם, כי חם עדיין לא הגיע לדרגת ייצור עושר שאליה הגיע יפת.

ומה עם שם, בנו השלישי של נח? שם, המיוצג בעיקר על ידי העם היהודי, עבר זמנים קשים בהסטוריה והצטמצם ביותר בכמותו אם כי לא באיכותו. לאורך ההסטוריה היתה להשפעתו משמעות על שני אחיו, אך אלה עשו כמיטב יכולתם כדי שלא לתת לו ולהשפעתו התרבותית מקום גדול בעולמם. עם זאת, כאשר גובר החשש שהעימות בין חם ויפת יגיע לשיאו בשואת שניהם, יתכן כי יימצא לו מקום והוא ייכנס לתמונה כדי להציל את המצב.