פרושמיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 770
פרושמיות
על היהדות בעידן החדש
אל מול איומה העכשווי של האנטישמיות העולמית גדול בהרבה היקפה של האלטרנטיבה: הפרושמיות. יותר מתמיד כשרה היום הקרקע לראיית היהדות באורה של הפרושמיות.
לאחרונה נראה שמדינת ישראל הולכת ומקבלת בעולם את המעמד שהיה פעם לדרום-אפריקה, כמדינה שפעולותיה פוגעות באופן מתמיד בזכויות האדם. לגבי רוב האנושות, שמבחינתו מייצגת מדינת ישראל את היהדות, אין הדבר אלא חיזוק לאמונה האנטישמית, אשר מעולם לא טופלה כראוי מבחינה מחקרית אובייקטיבית.
לפי האנטישמיות, היהודי הוא התגלמותו של הרשע בעולם. הגורם העיקרי להתחזקות האנטישמיות בזמננו איננו רק התחזקותה המדינית של ישראל אלא העובדה שישראל איננה מגיבה כהלכה על ההתקפות הפוליטיות הנערכות נגדה מזה שנים רבות. ה"גלותיות" שבה מואשמים לעתים קרובות קובעי מדיניות החוץ של ישראל איננה אלא צורת ההתנהגות שאימצו להם מן העם היהודי הגולה. יהודי זה, שבילה את חייו תוך מחסור ונחיתות, נהג להימלט מאויביו ושונאיו תוך שהוא נוקט בהתחמקות פחדנית ובהתנצלות. בהתאמה לכך, נקודת התורפה של היהודי – ושל הישראלי - היא התנצלותו המתמדת לגבי ההאשמות שבהן מאשים אותו העולם.
מה שניתן ללמוד מהמתרחש בזירה העולמית הוא שאין די בהתנצלות של העם היהודי וגם לא בזו של מדינת ישראל, כדי ליישר את ההדורים עם העולם. המצב העולמי שבו היוותה דמות היהודי עלה נידף כבר איננה מעודכנת ועבור חלק גדול מן האנושות הפך היהודי לדמות המייצגת – לטוב או לרע - עוצמה ויכולות מיוחדות במינן. הדבר מטיל על היהדות מחויבות כזו שמי שמאמין בכך שיש לעם היהודי ייעוד מיוחד אינו יכול להתעלם ממנה.
בעולם האמיתי, זה של העובדות הממשיות, הצליח העם היהודי להתמודד אל מול תרבות עויינת העולה עליו מבחינה חומרית ולהקים, תוך פחות ממאה שנים, אי של תרבות מתקדמת ומוסריות נאורה יחסית בלבו של אוקיינוס של חוסר אנושיות, אכזריות ופיגור. על רקע הצלחתה של משימה זו לא יכול שום איש תרבות להיות אדיש ליכולותיו המעשיות של היהודי, שהיה במשך דורות רבים חסר הבית של העולם. על רקע זה יש היום ליהודי את האפשרות שלא היתה בידו במשך אלפי שנות גלותו מארצו, והיא להציג את תרומתו ההסטורית הייחודית לתרבות העולמית. הצגה נכונה של תרומה זו תבנה לו תדמית חדשה בעיני העולם כולו, אשר מעולם לא הבין את פשרה של היהדות.
מה שהעולם לא למד עד היום הוא לראות את היהודי כפי שהוא - כזרז כלל עולמי, האחראי, במידה רבה, על הקידמה שעשתה האנושות עד הלום. במקום לנסות ולהתחמק שוב ושוב ממבטו של העולם, על יסוד ההנחה שהאנטישמיות הפוטנציאלית היא גורם בעל כוח גדול בהרבה מזה שיש לה למעשה, היהדות צריכה להתחיל לפעול בצורה הפוכה: עליה להזדקף, להביא את עצמה לקדמת הבימה העולמית ושם להעמיד את עצמה באומץ למשפט העמים, כשהיא מוסרת עדות של אמת על כל מפעל הענק שיצרה בקיומה.
לצורך זה שומה על היהדות לתרגם לשפה בינלאומית את מכלול הישגיה הבלעדיים, החל מהעובדה של יצירת הקשר בין העם היהודי לבורא העולם, המשך בתולדות העם היהודי, שבהן הפיץ רבים מהערכים שאותם רכש בין העמים והביא, באמצעותם, לפריחת והתקדמות האנושות – וכלה ביכולת הגלומה בידע שבידו בהווה ובעתיד לפתרון הבעיות המעסיקות היום את האנושות. יותר מסביר להניח שהידע, התכונות והערכים שבהם מחזיק העם היהודי יש בהם כדי לפתור את הבעיות העכשוויות שבהן מבוססת האנושות, החל מהמלחמות ומהעימותים הפוליטיים שיש בעולם וכלה בבעיותיו הכלכליות.
במובן מסוים מכיר העולם בחוכמתו של היהודי מזה דורות רבים, אלא שבגלל משגים רעיוניים, שחלקם נבע ממחדלי העם היהודי עצמו, לא באו אלה לידי ביטוי כגורמים חיוביים מעשיים ולא נוצלו לטובה. למעשה, השפעתו הרבה של היהודי על הכלכלה והתרבות העולמיים נוצלה עד לאחרונה על ידי גורמים אנטישמיים אשר הסבו את תשומת לבו של העולם אליה דרך יצירות שטנה כמו "הפרוטוקולים של זקני ציון", אשר הדגישו לשלילה את היכולת היהודית, אך העובדות האמיתיות, אלה המציגות את תרומתם החיובית של היהודים לתרבות העולמית, לא הוצגו מעולם כראוי. מאידך, נראה שדווקא עקב השינויים והתפתחויות החדשות שחלו בעולם, אשר מחד העלו את הקדמה המדעית ואת אפשרויות הקשר בין עמים אך מאידך לא הביאו למצב כלל עולמי של עושר ושלום, מתחדשת הזדמנותו של העם היהודי לכבוש לו מעמד אמיתי של השפעה.
הצגת העובדות האמיתיות הנוגעות לרעיונות היהדות ולידע שיש בידיה לגבי המציאות ואפשרויות הפעולה בה סביר שתביא להכרת העולם בצדקת היהדות ותעורר את הכרת העולם בחיוניות שבכיבוד היהדות לצורך קידומה הכללי של האנושות. רבה היא העבודה שיש לעשותה במסלול זה ובין המשימות הראשיות הניצבות לפני הבוחר ללכת בדרך זו ניתן להציב, אולי לפני השאר, את ההתאמה המושגית שיש לערוך בין שפת היהדות לזו של העולם החיצון.
לא מדובר בהתאמה לאחת הלשונות המדוברות אלא ביצירת הבנה למשקל הסגולי של המדע היהודי במונחים של השפה הבינלאומית המקובלת על הממסד המדעי. באופן מצומצם נעשו התאמות שפה מעין אלה לא פעם בהסטוריה האנושית וחלק לא קטן מתחומי ההתמחות המדעיים נשלט על ידי מונחי יסוד הגזורים מן הלשונות שבהן התפתחו תחומים אלה; בפילוסופיה, במתימטיקה ובתחומים אחרים של מדע ואמנות נתקבלו על ידי אנשי מקצוע מושגים מוסכמים רבים במטרה לאפשר הבנה, תקשורת ושיתוף פעולה בין בעלי מקצוע וענין מכל חלקי האנושות. בדומה לכך, שומה על היהדות לעורר הכרה עולמית בצדקת רעיונותיה באמצעות פעולת הכשרת קרקע טרמינולוגית, אשר תתאים בין מושגי היסוד של הידע שבידה לשפת המדע הכלל עולמי.
לא מן הנמנע שהצעד המשמעותי הראשון בתחום זה יהיה פעולה של התאמה לשונית בין מושגי היסוד של הדת וההלכה היהודיים לאלה של הפילוסופיה, המדע והמשפט הכלליים. דבר זה יאפשר למדע לבחון באובייקטיביות את מידת עדכנות הידע היהודי. העידן החדש שייפתח כתוצאה מחשיפת יכולתו של היהודי לקדם את העולם הוא עידן הפרושמיות. זו תביס את האנטישמיות בכך שתציג אותה קבל עולם ומלואו במערומי כשליה העובדתיים; היכן שהאנטישמיות הציגה את העם היהודי כנחשל, לא מוסרי, פחדן ונצלני תראה אותו הפרושמיות כעם המתקדם, המוסרי, אמיץ-הלב והיצרני שבכולם. ככזה, ייתפש היהודי כדמות הראויה להערכה ולהערצה על ידי האנושות כולה, הן בגלל מה שהושת עליו בסבל הגלות הארוכה שעבר והן בשל העתיד שטוף השמש שהוא מבטיח לעולם.