פילוסופיה והדת היהודית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 808
פילוסופיה והדת היהודית
בהתייחסות לדת מבחינה פילוסופית, נראה לחלק מהעוסקים בפילוסופיה שיש בדברים סתירה או, לפחות, שיש אי התאמה בין הגישה הרציונלית המבוטאת בפילוסופיה לבין הגישה הלא-רציונלית שמבוטאת בדת. זוהי טעות שגורה, המבטאת השתלטות של סתירה אפיינית, אשר קיימת במקרים מסויימים של התנגשות בין פילוסופיה לדת, על ההתייחסות לכל הקשר בין דת ופילוסופיה.
למעשה, אף כי הכללים המנחים את הפילוסופיה הם רציונליסטים, לא כל השיטות הפילוסופיות דוגלות בשכל – ובמובן דומה לא כל הדתות תומכות בגישה לא רציונלית. זה במיוחד לא נכון במקרה של הדת היהודית, המתבססת על ידע ומתייחסת לידיעה, על כל צורותיה, בצורה חיובית ביותר. במובן זה, הפילוסופיה קיימת בדת היהודית במלוא מובן המלה, על אף שהיא איננה מתבטאת בה בצורה מוצהרת.
אך יש להבחין בין פילוסופיה לדת; הפילוסופיה נותנת לאדם את השלד הרעיוני של עקרונות מופשטים בכדי שבאמצעותם יוכל לטפל במציאות בצורה עקרונית, אך הדרך מידיעתו של היחיד את הפילוסופיה ליכולתו לטפל במציאות בצורה פרטית ארוכה כמרחק המורכבות של פרטי החיים מן העקרונות הפילוסופיים.
הפילוסופיה, מעצם טבעה והגדרתה, איננה מספקת תפריט מדוייק לפעולות מסויימות במציאות. הדת כן מספקת תפריט כזה; הדת מספקת לאדם כמות מידע גדולה ביותר המתייחסת למציאות היישומית בתחומים שונים של מפגש עם המציאות.
בהקשר של היהדות, חוקי הכשרות, למשל, אינם איום אלא הצעת ידע ותוקפו של הידע הזה נעוץ בכך שמקורו ראשוני - הוא נובע (באופן מוצהר) מזה שיצר את הדברים וממילא זה שמחזיק בידע המלא לגביהם.
אם הידע בדת היהודית מוצע כידע טבעי אשר הוא טוב לאדם באשר הוא אדם, מדוע הוצע הוא לעם היהודי דוקא? א. משום שהיהודי איננו ככל האדם. ב. בהתאמה לכך, הידע אכן מוצע לכל בני האדם, אם הם מוכנים להתגייר. ג. הידע אמור לאפשר לאדם המחזיק בו ומפעיל אותו התפתחות רוחנית גבוהה במיוחד. זו איננה, פוטנציאלית, נחלתו של כל אדם בתבל אלא של המוכשרים במיוחד.
ייחודיותו המוצהרת, בהקשר זה, של העם היהודי נעוצה בבחירה ולא בנתון טבעי פיזי; עצם עובדת היות הידע שבו מדובר זמין לכל דורש די בה בכדי לאפשר לכל אדם לחדד את יכלתו האישית למול יישום הידע כאתגר. אם רכש היחיד את הידע והפנים אותו, הוא יהיה במצב של כל אדם אשר אימן את עצמו בטכניקה מסויימת והגיע למצב של אומן לגבי הפעלתה. מדובר בטכניקה אנושית המופעלת על ידי כל מי שבוחר לשפר את ביצועיו בתחום נתון מסויים.
הדת היהודית מייצגת עקרונות פילוסופיים, אך לא בצורה פילוסופית, אלא בצורה בה גוף חי מייצג אותם: העקרונות אצורים במבנה הדת, בפעולות היהדות ובהסטוריה שלה. בדיקת עובדות קורות היהדות והווייתה, לכשייעשו בצורת חקירה פילוסופית ראוייה, יציגו את הפילוסופיה של היהדות בצורה מדוייקת - אך החי אינו יכול לחכות לניתוחו בכדי להתקיים: היהדות קיימת, חיה ונושמת, על כל מרכיביה, מזה אלפי שנים.
לפני הכל וקודם לכל, הקיום קיים. החיים קודמים להסברם ולידע עליהם. על החי לחיות ולהוות יסוד לכל ידע אודות החיים, וזאת מכיוון שעבור האדם, החיים הם ידיעה. היצור האנושי הוא יצור לומד; חויית החיים היא חוייה של התקשרות בעולמות עליונים שמשמעה התרוממות וגדילה מתמדת מבחינה ידיעתית.
הידע הפילוסופי נמסר בצורה שכוללת הסבר הגיוני. בכך שהדת דורשת פעולה ולא נותנת הסבר, היא נתפשת, לעתים, כנחותה מן הפילוסופיה. זה נכון שמבחינה פילוסופית, הדת יעילה פחות מן הפילוסופיה, אך תכליות הדת והפילוסופיה שונות וכך, בהתאמה, מבניהן. עם זאת, נחיתותה הפילוסופית של הדת איננה אומרת גם נחיתות בתחום הידיעה; יתרה מזו: הדת מבטאת את דרישות הצורך הידיעתי האנושי בצורה מציאותית יותר מן הפילוסופיה, כי היא מספקת את צרכיו הרוחניים של האדם באמצעות מכלול פעולות מותאמות לטבעו, אשר רק חלק ממנו מודע מבחינה פילוסופית.
את ההנחה העומדת, כנראה, ביסוד התפישה הדתית היהודית, ניתן לתאר כך: מכיוון שהחיים מורכבים, מערבת ידיעתם רכישת כמות גדולה של ידע, דבר אשר צורך זמן רב. אך מעבר לכך, גם אם היה הדבר בגדר האפשר, אין שום צורך מעשי בכך שכל אדם יחזיק בידע מפורט לגבי כל הנושאים המעורבים בחיים. תהליכי החיים מתבצעים ברובם ללא מודעות פילוסופית ולכן אינם צורכים את הפילוסופיה כתנאי קיומי פיזי. זה היה נוגד את הטבע ואת המציאות לנסות ולנהל את החיים באופן מלא ומודע עפ"י ידע פילוסופי; אדם אינו יכול להשהות את תהליכי החיים - ובמיוחד לא את אלה המבוצעים בהצלחה - עד שיצטבר הידע הקיים לגביהם בידיו. משל לכך יהיה אדם הגווע ברעב מכיוון שהוא איננו מוכן לאכול עד שתתבצע ספירה מדוייקת של החלקיקים האטומיים המרכיבים את מזונו ותוכיח מעל לכל ספק כי מזון זה אינו רעיל.
במציאות, ניזון כל אדם, מילדות, ממזון שמועבר לו קודם כל על ידי מסורת, כלומר על ידי שרשרת שבה נמסר הידע הכרוך בבחירת מזון ובהכנתו מאיש לאיש במשך אלפי שנים של הסטוריה אנושית. אין בין זה לבין מצוות הדת שום הבדל עקרוני; אין ברכישת מהלכים דתיים שום דבר שאינו ניתן למציאה בכל תהליך לימודי אנושי אחר. זה הדבר שצריך לקחת בחשבון כשמתייחסים אל הידע הנמצא בדת.