נסים

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 751

 

נ ס י ם

היסוד ההגיוני

מושג הנס הוא בין מושגי היסוד המנגדים בין חילונים לדתיים במלחמת התרבות הנטושה בין מחנות אלה בישראל של היום – אך אין לדבר הצדקה אמיתית, כי הוא מבוסס על אי הבנה יסודית של מושג הנס, המוציאה אותו לרוב מתחום ההגיון.

מושג הנס נתפש בטעות על ידי חלק גדול מהציבור כמייצג מהות או אירוע בלתי-טבעיים, שאינם מתיישבים עם חוקי הטבע או השכל. אך יש כבר בהתבוננות מסוג זה הערכה ראשונית מובנית של רעיון הנס כמהות המנוגדת למציאות ולשכל האנושי – ובהערכה-הנחה זו יש טעות; יסודה של טעות זו הוא בצורת ההגדרה המסוימת של מושג הנס, המציבה אותו מחוץ למציאות ולשכל – ובהתאמה לכך בדרכים הנדרשות להוכחת אמיתותו מבחינת הממסד המדעי. אך אלה וגם אלה מייצגים רק עמדות חלקיות ולא שלמות של התייחסות למושג הנס, המבוססות, כאמור לעיל, על טעות יסוד.

פירושו המדויק של מושג הנס הוא "אות" או "סימן", שמשמעו שמדובר באירוע, התרחשות או מהות שמייצגים או מסמלים מהות אחרת, שונה. בהקשר האמונה היהודית, מקובל לראות באירועי העולם (חלקם או כולם) נסיות, במובן שבו הם משמשים כעדות וכביטוי לפעולתה של ישות רוחנית, המצאת מחוץ להם.

אך אף כי השימוש הנפוץ במושג הנס אופייני לתפישה דתית, אשר רואה כל התרחשות או אירוע המתרחשים בעולם כייצוג של מהות הנמצאת מחוץ לעולם, אין דין משמעות היציאה מן העולם כיציאה מחוץ למציאות. האל היהודי, אף אם הוא נמצא מחוץ לעולם, אין הוא נמצא מחוץ לטבע או למציאות. פילוסופית, הימצאותו של האל לפי היהדות עולה בקנה אחד עם המציאות וכלולה בה. בהקשר של תפישת מציאות כזו ניתן להבין את מושג הנס כהתערבות בטבע אך לא בצורה שנוגדת אותו, אלא בצורה שבה הטבע מתנהג על פי זהותו. לפי האמונה היהודית, שבה העולם הטבעי כפוף לניהולו של האל את העולם, אין בנס משום יוצא מן הכלל מבחינה עקרונית, אלא הכוונה של הקשר מסוים.

כאמור לעיל, בהקשר של תפישה אמונית המאמינה בכך שאלוהים ברא את העולם, מהווה העולם כולו וכל אשר מתרחש בו נס מקיף, אך השימוש במושג "נס" נעשה כדי למקד את המודעות האנושית למשמעותו של אירוע מסוים. במלים אחרות, היותו של דבר משום נס אומרת כי הוא נושא מסר מיוחד לו, אך לא חריגה מחוקי המציאות. בהקשר זה ניתן, לצורך הענין, להפריד בין המעמד הנסי הכולל של העולם, המהווה עדות לכוחות העומדים ביסודה (הכלולים במושג "אלוהים") לבין נסיותו של אירוע מסוים, כלומר היותו של אירוע זה עדות לכוונה, סיבה ותכלית שגרמו לו.

בדרך כלל מתייחסים לנס כאל התרחשות של מאורע שלפי המוכר לנו אינו יכול להתרחש כדרך הטבע, במיוחד מאורעות המהווים הצלה, כמו החלצות מתאונת דרכים וכדומה. עם זאת, יש הרואים גם בפורענויות שעל פי דרך הטבע התרחשותן נראית בלתי מסתברת מעין "נס" במובן זה שהתרחשותן מעידה על התערבות על טבעית. אך, כאמור לעיל, דברים אלה מצביעים רק על כשל רעיוני בהבנת השתלבות מושג הנס בתפישת העולם האנושית. תפישת הנס כחלק מתמונת העולם הטבעי תשנה עמדה זו מן היסוד.

מן היהדות, שבה מבחינים בין שלושה סוגי ניסים: נס גלוי, נס נסתר ועצם קיומו של העולם, ניתן להבין כי מה שמסווג את השוני בדרגותיהם של נסים אלה הוא מידת הידיעה האנושית לגבי מה שעומד ביסודם, כשזו משלבת בין הידיעה הפרטית לגבי משמעותו של נס מסוים לבין ההשקפה הכללית הרואה נס כמהות יסודית הקיימת בעולם.

בכל אחד מהמקרים הללו, מהווה הנס, מחוץ להשלכות המעשיות שלו כאירוע עובדתי, גם הזמנה של בני האדם שזכו לצפות בקיומו לחשיבה על מה שנמצא ביסודו. מנקודת המבט של היהדות ניתן לראות את כלל הנסים כסימני דרך האמורים לכוון את האדם שבחייו הם מתרחשים לטבעו המיוחד של הכוח המנהל את העולם.

לאור זה, מהווה הנס דרך פרשנות יסודית אחת של המתרחש בעולם, הפתוחה לפני חשיבתו של האדם בכלל והמאמין בפרט. דרך זו, שהנחת היסוד שלה היא שמאחורי אירועי העולם קיימת ישות מתכננת ותכליתית, מנוגדת לגישה הלא-דתית, שבה מחזיק הציבור החילוני. בזמן שהאדם הדתי רואה את כל המתרחש בעולם כדבר שקורה מסיבה מסויימת ומיועד לתכלית מסויימת, אין הדבר כך מבחינת הלא-מאמין. אדם זה רואה את העולם כשדה של אירועים מקריים וחסרי תכלית כוללת.

אך חייו של הלא-מאמין אינם מנותקים לגמרי מאירועים מיוחדים, אשר, לפחות מבחינה תיאורטית, יש בהם כדי לרמז על קיומם של כוחות תכליתיים במציאות קיומו. בחייו של כל אדם – גם אלה של הלא-מאמין – מתרחשים אירועים שמושכים את תשומת לבו באופן מיוחד. אפילו כשמדובר באדם שאמונתו מתנגדת לאפשרות קיומו של "מנהל ענינים" בעולם, ניצב כמעט כל אדם בחייו אל מול אירוע שהסתברות קיומו מעוררת שאלות.

למעשה, ההסתברות היא המושג שדרכו מדברים אל היחיד האנושי אירועי העולם. קיומם של אירועים רבים המתרחשים בחיי האדם אינו עולה בקנה אחד עם סבירות סטטיסטית. כלומר: הדברים קורים בצורה שלא היתה ניתנת לחיזוי סביר באמצעים המתימטים העומדים לרשות מדע הסטטיסטיקה.

מה יכולה להיות המשמעות המעשית של עובדה מסוג זה? שיש בנמצא אלוהים.

לא מדובר בהוכחה לוגית לקיומו של האל אלא בתמיכה סטטיסטית של כזו. ניתן לראות בצירוף עובדות מסוג מסוים, בהקשר מסוים, משום עדות תומכת בקיומם של סדר, כוונה ותכלית (התואמים את קיומו של אלוהים), הנמצאים ביסוד רבים מהאירועים המתרחשים סביבנו במציאות. הבסיס לרעיון זה קיים בעצם העובדה שמבחינה עקרונית, ניתן לבנות תיאור מתימטי של התרחשות עובדתית במציאות אקראית. אך בחינה עובדתית של הדברים מראה שלגבי הרבה בני אדם סדר הדברים במציאות הקיימת אינו עומד בהתאמה לתיאור זה – מה שמרמז על סבירות גבוהה של נסיות בחייהם.

ההתרחשות, בחיי היחיד, של אירועים מיוחדים, אשר בשום פנים ואופן אינם מתיישבים עם סבירות המתאימה לאקראיות, יש בה כדי להסב את תשומת לבו של אדם זה לבחינת אפשרות סיבתית הנמצאת, אולי, ביסודם. משמעו של דבר הוא בחינה תבונית של ההיבט הרעיוני הנסי של העולם. לא מן הנמנע הוא שאדם המבצע בחינה רצינית מסוג זה לגבי אירועים לא מוסברים בחייו יתקל בתופעה של ריבוי הולך וגובר של סוג אירועים כזה – ויתכן שריבוי כזה לא יהיה אלא תוצר של התכוונות תודעתית חדשה מצידו: הכרה בנסים.

במושג הנס משתמשים, פעמים רבות, כדי להציג את היהדות כנוקטת בגישה מיסטית שמוציאה את המאמין בה אל מחוץ למציאות. אך ברוב המקרים הללו מדובר בתוצר אי הבנת התפישה היהודית המקורית; כאשר איש המדע של היום מסביר שנס בקיעת ים סוף איננו אלא שפל שעבר הים ומציג לתמיכה ברעיונו עדויות נוספות המסתמכות על אירועים טבעיים, הוא סבור שבכך הוא מחלל את משמעותו הנסית של האירוע - אך הוא איננו: הוא רק מפריך את הדרך שבה הוא מבין את מושג הנס, שהיא צורת פירוש שאיננה קיימת בדת היהודית.

שתי נקודות חשובות כלולות בדברי איש המדע: א. התפישה המקובלת, המפרידה בין שני עולמות: עולם ה"מציאות", ה"פיסי" של ה"טבע" מחד - והעולם ה"על-טבעי", המייצג את פעולתו העל-טבעית של הבורא, כפי שהוצגה באופן מיסטי על ידי כותב התורה. ב. אי הבנת מושגי התנ"ך ועיוותם, כמו "נס" "פלא" "טבע" וכיו"ב.

שתי אלה הן תוצר של רעיון ההפרדה ומושגים שמובנים בהקשר של תפישת הפרדה זו וממחישים אותה. אך, מבחינה יהודית, שהיא ההקשר המקורי שבו מופיעים סיפורי הנסים, אלה וגם אלה הם היבטים של אותה מהות מציאותית שלמה, שאין בה הפרדה עקרונית.

התפישה הפילוסופית המוטעית של המציאות על ידי החוקר המערבי, מניחה שיש בגישת התנ"ך הפרדה בין מה שטבעי למה שמעל הטבע. אך מנקודת מבטה של היהדות, שני אלה הם היבטים משלימים של מציאות אחת, אשר, בכל מקרה, אינה פועלת בניגוד לטבע.

בהקשר מסויים זה, בא לידי ביטוי גם מקרה של "גניבת מושגים", שכן יש כאן שימוש במושגים אובייקטיביים כדי להמחיש מהויות סובייקטיביות ומיסטיות באפיין. עצם מושג הנס מובן בצורה שונה ביהדות ומחוצה לה; ביהדות אין למושג נס משמעות לא מציאותית. למעשה, פירושו של נס, כפי שהוא מופיע בתנ"ך, הוא אות, סימן – ולכן הוא מעניק לאירוע שזוכה לשם התואר הזה מעמד של אירוע שיש לראותו כאות לדבר מסויים. לכן, בתנ"ך נסים מוזכרים גם בהקשרים פשוטים וטבעיים כמו נסיהם של שבטים, כשהכוונה לדגליהם.

כך או כך, חשוב להדגיש שהופעתו של מושג כמו "נס" בתנ"ך אינה מכוונת למציאות על-טבעית במובן המיסטי. בדומה לכך גם מושגים כמו "פלא" אינם מבטאים אלא מצב מציאותי של נפש האדם ובכל מקרה אין להשתמש בהם כדי להציג תפישה מיסטית של היהדות. כאמור, שימוש מסוג זה אינו נובע מהמשמעות המקורית האמיתית של המושג אלא מפרשנות מאוחרת, המתבססת, פילוסופית, על תפישה מיסטית לא יהודית.

לצורך הבהרה נוספת של הדברים יש לזכור כי בעברית, מושג הטבע אינו זהה עם מושג המציאות – וכי בתפישת המציאות של היהדות אין הטבע כולל את כל הנמצא במציאות. בצד הטבע קיים הכוח האלוהי, הקובע את תהליכי הטבע. עם זאת, אין האלוהים מנוגד לטבע או "מעליו" במובן שיש לו אפשרות לשבש או לעוות את חוקי הטבע. לפי היהדות, יש התאמה בין חוקי הטבע לחוקי המציאות ואלה מבטאים את אלה. אלוהים, לפי היהדות, אינו מהות טבעית אך גם איננו מנוגד לטבע – הטבע הוא מימד שבו פועל האל וכך, גם הנסים שהאל מבצע אינם מייצגים חריגה מן הטבע אלא עדויות לקיומו במסגרת הטבע.

נתונים נוספים