ידיעת כל

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 791

יש אנשים שיודעים הכל וזה כל מה שהם יודעים

שילר

ידיעת כל

את האידיאל הידיעתי האנושי ניתן להגדיר כך: לדעת את כל הדברים ולאזן בין כל היסודות, כי חיים שאינם מאוזנים לחלוטין יכולים להביא בזבוז ואסון. אך מה המשמעות של "ידיעת כל"? האם, בכלל, היא אפשרית?

לפי כתבי הקודש, בתחילה האדם ידע הכל – וסביר שהכוונה בכך היתה שהוא ידע כל מה שהוא יכול וצריך לדעת. אך, במובן זה, ניתן לומר שגם בעלי החיים יודעים את כל מה שהם יכולים וצריכים לדעת.

המפתח הוא איחוד שני ההיבטים הללו: היחס בין ה"יכול" וה"צריך"; ידיעת הכל איננה נמדדת בכל מה שיכולים לדעת כולם בכל הזמנים אלא בכל מה שיכול לדעת זה שמדובר בו. "הכל", בהקשר זה, מותנה ב"ידיעה" - כלומר במהות אפשרות הידיעה המסויימת של הזהות היודעת. על סוס, למשל, ניתן לומר שהוא יודע כל או שאיננו יודע היכן להשיג מזון, כי "הכל", במונחים של סוס משמעו ידיעה שלמה של העולם – שלמה כפי שניתן לידיעתו של סוס, כי סוס איננו יודע ידע חלקי.

ידע שאיננו ידיעת כל – ידע חלקי – הוא מושג אנושי; הרעיון של ידע חלקי – כמו של האדם שאיננו יודע מה השעה – תלוי במושגים על הידע השלם, כי, למשל, ידיעת השעה היא פועל נגזר של ידיעה אנושית שעשתה חלוקת עולם לשעות בכדי שתוכל להתמקד בזמן. כך, הידע החלקי הוא נגזרת של ידע מלאכותי שהוא תוצר של ידע מלא על העולם.

במובן זה חייבים לשאול לגבי "ידיעת כל" "כל מה? "כל", במובן זה, הוא מושג שהוצא מהקשרו. יש להשתמש בו בהקשר שבו יודעים באיזה סוג מהות מדובר: בכל השקים שבאסם או בכל המספרים הכלולים בספרה 10. שימוש בהקשר שבו אין יודעים כמה זה הכל אינו מאפשר לדעת אם אדם יודע הכל, כלום או חלק מן הכל. למעשה אין הוא מאפשר לדעת אם האדם בכלל יודע.

יש לשים לב כי יש דברים מורכבים שאם האדם אינו יודע חלק מהם אז הוא איננו יודע אותם בכלל. על שאלה כמו "האם אתה יודע לנהוג?" לא ניתן לענות "כן" אם האדם איננו יודע את אחד הפרטים ההכרחיים הכלולים בפעולת הנהיגה. על השאלה "האם אתה יודע את כל הקשור בנהיגה?" בלתי אפשרי לענות לפני שיודעים מה מתכוון השואל ב"כל הקשור לנהיגה". על השאלה "האם אתה יודע הכל?" לא ניתן לענות, כי השאלה מנותקת מהקשר מציאותי אמיתי, כמו קודמותיה. על שאלה מסוג זה ניתן להשיב רק אם אנו מבינים את כוונתו של השואל ובצורה זו של ניסוח, סביר שהוא איננו מבין את שאלת עצמו וכדאי שינסחה באופן מוגדר יותר.

ועיקרון זה נכון גם לגבי "כל יכול", אשר לעתים קרובות מיוחס לאל. זהו פתרון הסוגיה המנסה להזים את קיום האל בהאשמתו בסתירות כמו שהאל "אינו יכול להרים אבן שכבדה ממה שהוא יכול להרים" - אין האל יכול לבצע סתירות כי הכל, יהיה אשר יהיה, הוא כל מה שיש, כל מה שנמצא, המציאות, ולכן הוא איננו סובל סתירות.

אם האל היה יכול לבצע סתירות אז זה לא היה שיפור או תוספת ביכלתו של האל אלא מגרעת שכן משמעות הענין היתה לאבד את מקום הכל שהוא מקומו של האל ולתפוש מקום חלקי שכן זו משמעות הסתירה: ניגוד בין חלקים ואז ניגוד פנימי בתוך האל, כלומר פיצול, כלומר שהאל איננו אחד ושיש הבדל בינו לבין מהות אחרת במציאות ואז הוא לא "מלא עולם", כטענה היסודית לגבי קיומו.