מאין יבוא עזרי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 691
מאין יבוא עזרי
זמן רב עבר עד שתפסתי שהיצירה "יש מאין" שבה "מאשימים" את בורא העולם איננה אלא ביטוי מושאל ותמים, שכוונתו שמה שנוצר לא היה לפני כן ואין צורך להעמיס משמעות יתר פילוסופית עליו. עם זאת, זמן רב עבר גם עד שהתחלתי לראות במושג "אין" תיאור מצב של אי קיום שמקדים את היצירה אך מכשיר אותה לבוא לידי מימוש.
במונחים של תורת ההכרה, המצב של "אין" אינו אלא המצב שקיים בתודעת השואל לפני שהוא מקבל את התשובה, כמו זה הקיים אצל רעב לפני קבלת המזון. בהקשר זה, האמירה המסורתית הידועה "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין" היא צורה של רמז לגבי מה שהעין איננה תופסת לא כי היא איננה רואה אותו אלא בגלל שהוא קיים רק בכוח – והכוח ביהדות אינו אלא האל.
היום אני יכול לומר בודאות כי יש אלוהים - וכי השאלה שאני מתחבט בה בתווך הדינמי הזה שבין הידיעה ואי הידיעה, היא איך הוא פועל ואיך, בדיוק, להשתלב בפעולתו. איכשהו אני כבר יודע כי האל כל כך תומך בי עד שהתחבטותי, מסובכת ומתסכלת ככל שתהיה, היא ההשקעה הבטוחה ביותר מכל שאר השקעותי. הלא ידוע מסתיר את הודאות הגדולה ביותר: הודאות שבתנועה מתמדת קדימה, הנעה שהיא יסודה המטפיסי של ההנאה המטפיסית.
תנועתו של האדם היא מיש לאין ומנקודת המבט הזו ניתן לראות כאילו כוח היצירה מושך את הישות שהיא האדם אליו בכדי לממש אותו, שהוא אינות, ולהביאו לרמה של יש, כפי שריק מושך אליו מהויות בכדי למלאו. כזו היא מהותה של יצירת יש מאין - האין מניע את היש.
עתה, כשאני רואה את הדבר כתוב, אני חושב לעצמי שזה מדהים עד כמה שלא ראיתי זאת לפני כן אע"פי שבכל ימי חיי ראיתי איך פועלות משאבות, סופות וריקנות הקיבה הדורשת מזון - שלא לדבר על המנוע בעל העצמה האדירה שביקום - מנוע הרעב האנושי האין סופי - תיאבונה של הדעת.
כמו שהאדם, על ידי בריאתו את השאלה, מניע את עצמו לביקוש התשובה, בורא האלוהים את האדם בכדי שיחפש אותו. לכן יכול האדם להתחמק מן התשובות אך לעולם לא מן השאלות, בדיוק כפי שהוא יכול שלא למצוא מזון - אך הוא לא יוכל להתחמק מן הרעב; אלוהים, שבנה את החידה בכדי שנמצא את פתרונה ואת האין בכדי שנברא את היש, ברא גם את השמיים כדי שנגיע אל גבולם האינסופי בתנועה הנצחית מן החומר אל הרוח.