יהדות, פילוסופיה, אמונה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 819
יהדות, פילוסופיה, אמונה
היחס לפילוסופיה בהסטוריה של היהדות עולה ויורד; הדבר קשור גם לעובדה שהיהדות באה לעולם לפני הפילוסופיה ואת היחס אליה היא מפתחת בהתאם לאיכויותיה של זו. למשל, הוגים יהודיים כמו הרמב"ם התייחסו אל הפילוסופיה במובנה החיובי והתעמתו עם הגישות הרציונליות שבה ואילו בתקופה המודרנית, עם התגברות אי הרציונליות הפילוסופית, מצהירים הוגים יהודיים על סכנותיה של הפילוסופיה ככוח שעלול להשחית.
ההסטוריה של הפילוסופיה היא ההסטוריה של המחשבה העצמאית - ומה שקובע את תחילתה הרשומה בעבודות היהדות הקרויות משנה וגמרא - כי עבודות אלה עוסקות בפירושים ויישומים של חומר על סמך השכל בלבד.
אמונה היא קבלת ידע יסודית, ראשונית, שלא על סמך נתונים, ועל כן כשלעצמה בלתי פריקה. אמונה יכולה להיתלות בתוצרי פילוסופיה זו או אחרת, מכיוון שאינה עוסקת בביקורת.
ביהדות מבוססת האמונה על השכל – וקבלה או דחיה של שיטה פילוסופית צריכות להיעשות גם כן על יסוד תבוני.
מכיוון שהאמונות מאורגנות לפי מפתחות פילוסופיים אין לאמונה צבע אחד וגם היא מחולקת לאמונות רבות. על כן זה שבוחר בדרך האמונה ללא שכל יכול להגיע לכל אמונה שהיא ואין לו שליטה לא על גורלו ולא על מי שהוא משרת.
כדאי לשים לב כי בעיה ממין זה, בגלל היותה בעיה פילוסופית, איננה מטרידה את המאמינים מכיוון שהם ...מאמינים. ניתן לראות כאן גם אפשרות פסיכולוגית סבירה כי עובדת האמונה, בהיותה משחררת את האדם ממחשבה, עלולה להיות תירוצם של העצלנים להתחמק ממחשבה.
אך חשוב לא פחות - וכנראה הרבה יותר - לקחת בחשבון את העובדה שהמובן הרציונלי של מושג האמונה אומר שהיא קיימת כחלק בלתי נפרד של ההוייה האנושית ושהיא משמשת כלי הכרחי בידיעתו של כל אדם, אשר לא רק שהוא מוגבל ביכלתו לדעת את כל הדברים כולם - אלא שהוא מעוניין להיות בקשר המכסימלי אל המידע.
שאיפה זו נובעת מהרצון להתקרב בצורה המכסימלית אל הקיים במציאות ולכן הוא מבסס את גישתו על אמונה. מבחינה זו, אמונה היא מכשיר רציונלי ועיקרון אפיסטמולוגי רב עצמה אשר באמצעותו יכול אדם גדול לגשת או ליצור גישה (כמו במסוף מחשבי) אל כמויות מידע עצומות אשר לא יהיו בהישג ידו אם לא ינקוט בפעולה כזו.
בניגוד למה שמניחים רבים, אין ניגוד מובנה בין האמונה לתבונה; האמונה יכולה להחזיק בידע שנצבר על ידי התבונה ובכל מקרה מחייבת הרציונליות לבקר את האמונה באם יש לאדם ענין להחזיק בידע נכון – והדבר מתייחס אל הדרך שבה התייחסה היהדות אל הפילוסופיה ואל האמונה.
בנוגע לנושא זה כדאי להזכיר את התייחסותו של הרמב"ן שגרס כי ככל שאדם יודע יותר הוא מאמין יותר, מה שעולה בקנה אחד עם העובדה שהיהודי שומר המצוות מתחזק באמונתו באמצעות למידה מרוכזת המתבצעת על ידו במשך כל ימי חייו.
היותה של גישה זו אופיינית ליהדות במובהק מודגש לאור העובדה שיש דתות – כמו הנצרות - הרואות את הנסיון לבירור תבוני של קיום האל, מעמדו וסמכותו כמנוגדות לרוח הדת וממליצות על אמונה עיוורת שאינה נסמכת על ידי השכל.