מעמד הטעות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 918
מעמד הטעות
אחד המאפיינים הבעייתיים של תרבות זמננו היא הדרך הלקויה שבה מתייחסים רבים לקיומה של טעות בהשקפתו של אדם. הדבר שכיח במיוחד כאשר מדובר בבני אדם שרואים את שדה הרעיונות כמהות חסרת תנועה, סטטית ביסודה, שבה מחזיק האדם ברעיונות שלא כתוצאה של התפתחות חשיבתית, אלא כתוצאה של טבע תודעתו, שמחשבותיה הן חלק ממנה, כמו איבר בגוף. כשהם רואים כך את השכל האנושי, נוטים בני אדם לתבוע מהמחזיק בגישה מוטעית הכרה בחטא או שינוי עמדתו שלא באמצעות חשיבה אלא באופן כפייתי-דוגמטי.
גישה זו מציינת כי התובע מאדם להחזיק בעמדה בלי קשר להבנתו, איננו מבחין בכך שקיומם של טעויות או משגים במחשבה כלשהי איננה, בהכרח, תוצר של אי מוסריות כמו חוסר אחריות או השפעה של גורם לא מוסרי, אלא תוצר של חשיבה. ליקוי זה, שהוא טעות בפני עצמו, עלול להביאו לפסול את המחזיק בטעות מבחינה מוסרית, על אף שמנקודת מבט פילוסופית טעות איננה נימוק שדי בו כדי לפסול את המחזיק בו מבחינה מוסרית.
חשוב לזכור שעל אף הנזקים הגדולים שיכולים להיגרם על ידיה, הטעות היא, ביסודה, לגיטימית; לעתים קרובות, הטעות איננה אלא שלב בדרך אל האמת וככזו היא איננה אלא חלק מהליך לגיטימי של התפתחות מחשבתית ולימוד, שרק מי שעיוור לגבי טבעו יכול להתנגד לעצם קיומו. מבחינה זו על הטעוות להיתפס – במיוחד על ידי אנשי חינוך – כחלק מתהליך הלימוד האנושי.
על איש החינוך לצפות לכך שתהיינה טעויות בדרך הלימוד – שלו ושל המתלמדים בעזרתו - ולפיכך עליו להתכונן להתמודד עימן. למעשה, זיהויין של טעויות וכשלים במחשבה הוא חלק מובנה בגישה חינוכית ראויה לשמה. וחשוב, בהקשר זה, לדעת להתייחס לתסמונות פסיכולוגיות מסויימות אשר לעתים קרובות נמצאות קרובות או קשורות לטעויות אנושיות. אחת מהנפוצות ביניהן היא הקרבה הרגשית שמפתח אדם כלפי רעיונות האהובים עליו – ואם וכאשר רעיונות אהובים כאלה מתגלים כמוטעים, לא קל הדבר להיפרד מהם.
אחד הדברים שיגלה כל מי שמתעמת עם קיומה של טעות בדרך הלימוד של אדם שהוא מחנך, הוא שבעליה של הטעות הוא גם בעליה של בעיה נוספת הקשורה לטעות, וזו לרוב אומרת גם קשר לחוסר בטחון עצמי הקשור לקיומה של הטעות, במיוחד כאשר מדובר באדם שרואה את המחשבה המוטעית, לפני שנחשפה הטעות שבה, כחלק מזהותו. בהקשר כזה קורה לעתים קרוובת שקשה לאדם להכיר בטעותו שכן הדבר מערער את בטחונו העצמי ביכולת המחשבה שלו.
מבחינה זו האתגר החנוכי העומד בפני איש החינוך העובד עם מי שחש, בשל טעותו, כי זו מצביעה על בעיה באישיותו, כי עליו להביא את תלמידו לנמצב שבו יוכל גם הוא לראות את טעותו כחלק לגיטימי של דרך התפתחותו ואף ללמוד לראות בה סימן להתקדמות. מבחינה זו, אדם בריא ברוחו ומד כחלק מנסיון החיים שלו להתייחס אל טעויותיו לא רק באופן מאוזן, שאינו מהווה ערעור כלשהו על יכולותיו הטבעיות, אלא אף כסוג של שלב שבאמצעותו יכול הוא להתמודד עם אתגרים ידיעתיים ולהתגבר עליהם בדרך לאמת. אדם שמגיע למצב כזה של בריאות לומד לא רק שלא לשלול את הטעות אלא לראותה כגורם שעצם יכולת הזיהוי שלו במחשבתו מקדם אותו להגיע להישגים אל הצלחות בזיהוי האמת.