רמה, מסלול ואחריות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1217
רמה, מסלול ואחריות
האם יש טעם לומר למישהו שהוא איננו נמצא ברמה גבוהה, טובה מספיק, או נמוכה? בד"כ לא. הסיבה הראשונה לכך היא שאדם אמור לדעת בעצמו באיזו רמה הוא נמצא, כי רמה איננו מושג תלוש אלא ציון נקודה במסלול.
מורה יכול לבחון תלמיד כדי לוודא היכן הוא נמצא בדרך, אך את התוצאות, כמו את המבחן, על התלמיד לבקש ולהכיר בזכותו של המורה לעשות כטוב בעיניו, אם רק הוא מציית לחוקים אובייקטיביים של מבחני ידע.
על אדם לקבוע את מסלול דרכו באופן עצמאי ואחראי, גם אם הוא נעזר במורה כדי לעבור במסלול זה; אתה נותן למורה להנחות אותך מבחינת פרטי חומר הלימוד וטכניקת הלימוד - אך אתה הוא זה שבוחר לבוא לבית הספר ומחליט מה ללמוד בו ולאיזו תכלית.
אם האדם מודע למסלול שבו הוא נמצא הוא יודע גם היכן הוא נמצא בו: בתחילתו, באמצעיתו או לקראת סופו. אם הוא איננו מודע לדרכו, אין משמעות לציון רמתו ויתרה מזו: יתכן שהאדם שבו מדובר אף יסרב להכיר ברמה שהיא מעליו.
הסיבה השניה נובעת מענין אחרון זה: אדם שאינו מכיר בתכלית והיא אינה נהירה לו, עלול שלא להבין נכון את האמירה ולהיעלב. במקרה כזה לא תביא האמירה שום תועלת והיא עלולה להביא אף נזק.
אחריות התלמיד היא להגדיר לעצמו את תכליתו ולהכניס את עצמו למסלול ההתקדמות. המורה אחראי רק לכך שמה שיאמר, במידה והסכים לסייע לתלמיד בדרכו, יהיה אמת.
אם המורה מזהה כי התלמיד מתנער מאחריות ושוכח מדוע נכנס למסלול הלימודים, חייב המורה, מבחינה מוסרית, להפסיק לסייע לו כי אחרת יאשים אותו התלמיד חסר האחריות שהוא, המורה, אשם בטעויותיו. פעמים רבות אף יקרה שהתלמיד חסר-האחריות אף יאשים את המורה בכך שהוא, התלמיד, אינו יודע - או בכך שהתלמיד סטה ממסלולו, מסלול שהיה מלכתחילה, באופן מטפיסי, באחריותו של התלמיד.
מנקודת מבט מציאותית טענה מסוג זה של התלמיד אינה מוסרית והיא בבחינת טענתו הלא מוצדקת של בוזז (התלמיד) לבעלות ולזכיה במשאביו של היצרן (המורה(.