הורות כקריירה טבעית

הורות כקריירה טבעית

בעולם המערבי של זמננו – שלא כמו שקיים בתרבויות שונות בזמן או במקום - אין היחיד רגיל לראות את הדרך שבה מקיים אביו את משפחתו כהשראה לתכנית החיים האישית שלו. לעתים קרובות קורה אף שהוא מנסה להתרחק מהערכים של הוריו ולקיים את עצמו באורח שונה לגמרי מהוריו הן מבחינת אמונותיו והן מבחינת דרכו המקצועית.

אך דבר זה שונה לגמרי בתרבויות אנוש שבהן, בחיי היחיד, מהווה שלב המשפחה כזה של גדילה של כל יישותו, אשר מגדיר, בכוח, את הרחבת טווח האפשרויות שלו. מבחינה זו מהווה העליה במספר בני המשפחה של היחיד בכל מצב גדילה טבעית של משאבים המשתלבת עם התפתחותו המקצועית. עבור האדם מהווה הופעתו של ילד בחייו מהות המשלימה את אישיותו כשלב הבא והמתקדם ממצב של יחיד למצב של משפחה גם מבחינה רוחנית, אף כי לא תמיד יודע הוא איך לנצל זאת כפוטנציאל רווחי.

בכוח, המהלך שעובר ההורה עם ילד מקביל לתהליך שהוא עובר בחווייתה של אמנות דרמטית גדולה – הוא מזדהה עם הילד כדמות ואז, מתוך הזדהות זו, הוא חווה את תהליך ההתבגרות כחווייה אמנותית-רומנטית – כתהליך של כיבוש המציאות על ידי בחירה והתפתחות מתמידים. (דבר דומה משיגים בני אדם באמצעות גידול בעלי חיים, צמחים, טיפוח קרקעות שוממות או ניהול מהלך של קריירה מקצועית והקמת עסקים). כל זה אפשרי במצב של ניצול הגלום בהורות בהקשר של קריירה טבעית של חיים.

מיצוי מהלך ההורות במלואו – כמו כל סוג של הישג אנושי גדול – הוא כשל חיים שלמים. דבר זה איננו קשור למידת ההשקעה בזמן או במשאבים מדידים אלא למהות ההתייחסות, כלומר לראייתו של הדבר כחלק אינטרגלי של חייו הוא, כי מטבע ההורות הוא ראיית הילד כאיבר חדש של ישותו, אשר איננו זמני או משני אלא חלק חי תמידי, אשר קיים בחייו לפחות במידת הקיום של ה"חצי השני" שלו – אהובתו (או, במקרה של אשה, אהובה) שבזכותו הופיע חלק נוסף (ומשלים) זה של חייו.

כך או כך, שומה על ההורה להבין כי אין ההשקעה בילד נמדדת בזמן או בחומר יותר משנמדד כך הטיפול בכל איבר אחר של גופו. תפיסה כוללנית מקיפה של גדילת המשפחה כגדילת אפשרויות החיים שלו תגרום גם לכך שתהיה בו שאיפה טבעית לשלב את צאצאיו בפעולתו בדרך שבה בני אדם החיים בתרבויות לא מערביות רואים את ילדיהם כממשיכים הטבעיים של דרכם, המותאמים באופן טבעי לקבלה מקצועית של עסקיהם.

נתונים נוספים