הצדק של דוד

הצדק של דוד

דוד הקטן השכים בתחושה חזקה של הכנה לקראת משהו טוב. בביה"ס, ידע, הגיע יומו של הפרק המעניין ביותר בתנ"ך, שהוא וחבריו חיכו לו מזה זמן רב: דוד וגליית. הקרב בין הענק הרע לנער הטוב. פעמים רבות צייר דוד בדמיונו את עצמו ניצב מול המורה, שהוא גליית.

השיעור לא נפתח טוב. המורה אמר: "כולכם בודאי מכירים את הסיפור על דוד וגליית - יש לי לספר לכם משהו שאתם לא מכירים על מחקרים חדשים שנעשו על הסיפור הזה. דעו לכם שמקורו של הסיפור מפוקפק ביותר. היה אפילו מחקר מדעי שהוכיח שדוד לא היה קיים – ויש שאומרים שהוא, בעצם, היה הענק. יש שאומרים שהוא היה חולה בכלל ובדה את הסיפור מליבו. מחקרים מדעיים רציניים אחרים הוכיחו כי יתכן שגליית היה, בעצם, גמד מסכן שהותקף על ידי דויד הענק ורק בכדי לסבר את פני הדברים נכתב הסיפור כך."

מה שקרה מאוחר יותר הוא שהילד דוד זרק אבן על המורה ואביו של דוד נקרא לביה"ס. המנהלת הזמינה אותו אליה ודיברה עימו בחומרה; דוד, אמרה, זרק אבן על המורה, פגע בראשו ולמורה נגרם זעזוע מוח קשה.

מן הנמנע והמיותר לפרט את כל העונשים, הכעסים והפגיעות שחטף דוד על מעשהו. אבל איכשהו כל אלה לא הצליחו לדכא אותו או להשבית את שמחתו. בעולמו של דוד,שהשתמש בקלע נגד המורה, הוא הוכיח את הנקודה.

נתונים נוספים