דיבור כיצירה

דיבור כיצירה

ביקשו מילדה שתחשוב לפני שהיא מדברת והיא השיבה: "אבל איך אדע מה אני חושבת אם לא אומר זאת לפני כן?" בתמימות ילדותית זו יש רעיון עמוק; כדי לדעת מה אנו חושבים אנו צריכים לראות את הדברים (כי לא ניתן לעקוף את הצורך בהתבוננות כשמדובר בהתייחסות למשהו) אלא שכבוגרים אנו עושים את ההתבוננות המחשבתית בתמונה דמיונית ללא מלים. מה שביטאה הילדה היא את הרמה המילולית של המחשבה, שבמובן מסוים מבטאת את משמעותה של האמנות: הצגתו של רעיון מופשט, כשהוא מומחש בצורה מסוימת כדי שיוכל האדם להתייחס אליו.

נתונים נוספים