דרכו של הורה-מחנך
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 765
דרכו של הורה-מחנך
מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות להורה?
התשובות לשאלה זו יהיו לרוב ברמה הפיסית, כמו תאונות שונות של גוף ובעיות הכרוכות בבריאות גופנית, עד למה שנחשב על ידי רבים כאיום מכל - המוות. אך, למעשה, פגיעות רוחניות ושכליות שיביאו נזק לילד יהיו חמורות הרבה יותר – ואלה תהיינה תוצאה של החלטות לא מוסריות ורשלניות שננקטו על ידי הורי הילד וגרמו, מאוחר יותר, לנזקים בחייו כבוגר.
התעלמות ההורים, שהיא שיטה להתעלם מכאבם ע"י בריחה, אינו יכול להעלים את העובדה כי הם גרמו אותו באמצעות שורה ארוכה של החלטות חינוכיות לא נכונות. לדבר זה יש, בהכרח, השלכות לא רק לעתיד הילד אלא – ואולי קודם לכל – לעתיד ההורים.
לכן, יש דברים שכדאי שההורים יקפידו עליהם ביותר בעת חינוכם את ילדם. ענישה, למשל, היא אחד מהנושאים הטעונים ביותר בחינוך. על הורים לגבש מדיניות מוצקה בתחום זה, אשר המסרים שיוקנו על ידה לגבי מהותו של מוסר יהיו יציבים, הגיוניים ונכונים.
בחברתנו, שבה שגורים הויתור והפשרה, קורים לעתים דברים שבהם, מבלי משים, תורמים ההורים להשחתתם המוסרית של ילדיהם. אם הם, ההורים, מבטלים עונש של אי קבלת דמי כיס, למשל, עליהם להבטיח כי הילד יודע כי היה ראוי לעונש, אף כי זה בוטל. ידיעה זו היא מספיקה בהקשר של חויית העונש ועל כן נחשבת, מבחינה חינוכית, כחלק מהעונש.
על ההורים מוטלת האחריות להבטיח שהילד לא יסמוך על רכותם ועל אי צדקתם. אם הוא סומך על רחמיהם ועל העובדה שהם נותנים סיכוי נוסף כמעשה קבע הם מתפקדים כמחנכים גרועים ואחראים, במובן זה, לחלק מהדברים הרעים שיבואו עליו בחייו בגלל הרשלנות המוסרית שהוא מפתח בהנחייתם.
היכן שההורים נמנעו מלקבוע עונש ראוי לילדם, הם עצמם יקבלו את העונש הגרוע ביותר שהורים יכולים לקבל - הם יראו כי הוא איננו מאושר והם יוכלו לזהות את הערכים השליליים שהביאו אותו לכך שנבעו מהם ומדרך חינוכם.
מסוג זה של סבל יכול ההורה המחנך להימנע על ידי התמקדות בשתי עובדות: האחת היא שחינוך מערב שני צדדים בעלי ענין ולכן מצב של אי אושר יכול להוות גורם שיערער בעתיד את חייהם של שני הצדדים – והשניה היא שבדרך החינוך אסור להעדיף שיפוט על יסוד רגשי על שיפוט על יסוד שכלתני.