שרשים ופירות

 

שרשים ופירות

לטפל בעץ דרך הפירות והפרחים במקום דרך השרשים היא טעות אנושית שגורה. סיבתה היא החיים במימד החושים, שבו פוגשים את הפירות והפרחים בחוש הטעם, בחוש הראיה ובחוש הריח. אך השרשים, שהם יסוד הגדילה, נסתרים וחבויים מתחת לאדמה.

בהם, בשרשים, מתקבלים החמרים שלהם זקוק הצמח כדי להתפתח ולכן הם אלה הדורשים את הטיפול הראשוני. במציאות האנושית גישה זו באה לידי ביטוי קודם כל ביחס לידע המתייחס למופשט.

בידע מסוג זה נוהגים לזלזל, כפי שמזניחים את הפילוסופיה, שהיא, למעשה, שורש הידע האנושי ועוסקים, במקום זאת, דרך קבע, בפרטי מידע המתייחסים למדעים מפורטים, מעשיים.

אח"כ ניתן למצוא גישה מוטעית זו מופעלת בהתייחסות למשימות בעלות אופי פוליטי, כמו הטיפול, בעת מלחמה, בחיילים ובעימותים בשדה הקרב במקום לפגוע בראשי אלה היוזמים את המלחמות – או לעסוק בפתרון הבעיות שביסודן.

המשותף לכל המחדלים הללו, החל מהעיסוק בידע ללא התבוננות בעקרונות המבססים אותו וכלה במלחמה נגד חיילי האויב מבלי לתת את הדעת על מפקדיהם, שליחיהם וראשיהם של האויבים ולטפל בהם הם כולם תוצאות פעולה שכמוה לנסות וליהנות מפירותיו של הצומח מבלי שנתת את הדעת על השקייתו.