היחיד והשלם

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1332

 

היחיד והשלם

בכל אתר ואתר אנו רואים איך היחיד נולד מיחיד אחר ואיך החלק נולד מן השלם. ובכל זאת, מחנכת אותנו התפישה החומרנית לראות את קיומנו, באמצעות היות חיינו מתקיימים על כוכב מני רבים, ככזה שמתרחש בחלל ריקני. למעשה, מדובר תפישת המציאות כמורכבת מחלקים נפרדים.

על הפרדה זו בין הדברים ועל המרחקים הגדולים הקיימים בין מהויות מבוסס חלק גדול מהחשיבה העכשווית, העומדת ביסוד מחקרי החלל, המבקשים לבנות קשר בין מה שנתפס על ידי המדע כמנותק אך מתואר על ידי המסורת הדתית כאחדות הנובעת ממקור אחד. על רעיון זה מבוססות כל שאלות התקשורת וההתחברות שהן ביסוד כל הערעור על יכולות התקשור האנושי; דבר זה מתחיל מהשאלות הפילוסופיות בתחום תורות ההכרה והקיום כמו "איך התינוק קולט ידע?" ו"איך נעשות הפשטות?", המשך בשאלות כמו "האם יכול האדם לדעת בוודאות אמת?" וכלה בשאלות שהממסד המדעי, כדי להתחמק מהן, מסרב להכיר בעובדות הרבות המביאות אותן לתודעתנו היום-יומית.

אלה, המתבטאות במיוחד בתחום התופעות הלא-נורמליות של יכולות אנושיות מיוחדות בתחום הרוח, מופיעות גם בחיי האדם ברמת הידיעה הלא מובנת לו, החל מהדרך שבה פועלת ידיעתו וכשריו הרוחניים וכלה במה שקרוי אינטואיציה, כדי לשוות לידיעתו האישית מעמד של סובייקטיביזם שלא ניתן לסמוך עליו.

אולי, כדי להגיע לתובנה יסודית של היכולת היחידאית להתחבר אל העולם השלם, יש לזכור שיכול אדם אחד בכל יום או לילה שיבחר להתבונן בירח, המרוחק אלפי קילומטרים מכדור-הארץ, כאילו הוא קרוב – ובמידה דומה יכול עוף השמיים להקיף את האדמה תוך חיפוש אחר אתר קינון שהדרך היחידה שבה הוא יודע עליו נמצאת בטבעו.

טבע זה, אם אין אנו כולאים את מיקומו במסגרות התפיסה החושנית שלנו, מצביע על היותו של האדם היחיד חלק מן השלם הגדול, שהוא העולם שלו, שהוא הקשר הקיום שלו.