אני
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 714
אני
איש איננו קטן מכדי לומר "אני" ולדעת שהדבר מבטא את בחירתו ונמצא ביסוד בפעולתו.
בחייו נתקל אדם פעמים רבות בשאלות המפקפקות בו כמו "מי אמר לך?", "למה אתה חושב כך?", "איך אתה בכלל יודע?", "מי נתן לך רשות לעשות זאת?" ו"מי אתה בכלל?" אסור לו לאדם לסבור כי שאלות מצביעות על חולשה, פגם או כשל באישיותו. להיפך: עליו לתפוס כי למעשה מכוונות אותו שאלות אלה לעובדה הנמצאת ביסוד אישיותו – ה"אני" שלו.
לפיכך, התשובה על "מי מינה אותך?" שתובעים מכל מי שמביע עמדה או בחר לפעול בדרך מסוימת, צריכה להיות אותה תשובה שיש להשיב על "מי אמר?" – "אני!"
ה"אני" צריך להיות נקודת המשען של התודעה, כפי שהוא אבן היסוד העובדתית של הרצון. הבחירה החפשית היא של היחיד, גם כאשר הוא מבצע אותה אחרי שיקול של רעיונותיהם, מחשבותיהם והצעותיהם של אחרים. עקרון מציאותי הוא שאין זה משנה כמה גדולה ההשפעה שיש על הפועל מבחוץ, מה שמניע אותו הוא ה"אני" שנמצא בתוכו.
גם היחיד הקטן ביותר, ההולך בעקבות הגדולים המנהיגים אותו והתלוי בהם, שומר לעצמו, כל העת, את ההחלטה אם להמשיך וללכת בעקבותיהם, רגע אחר רגע, כפי שהחלטתו להתחיל ללכת בעקבותיהם היתה החלטתו שלו.
וכדאי שהאדם יפנים לעומק את המחשבה שה"אני" שקיים בו הוא לא רק אוצרו היקר בחייו אלא אמת טהורה שמשמעה שה"אני" מבטא את נקודת הייחוס שלו למציאות, שהוא גם התשובה לרבים מה"מי?" שהוא נשאל לגביהם בחייו.