שמות ומושגים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 752
שמות ומושגים
מה היחס שבין שמות ומושגים? השם הוא יסוד המושג. השם היא שימת התווית המילולית על יחידה במציאות. זוהי האמירה הראשונה שלאחר המפגש עם היחידה.
זוהי תחילת הדרך המושגית, כי המושגיות מתחילה מן הפעם השנייה, מן האמירה של המלה שייצגה עד עתה את שמה של היחידה, אך הפעם לא כשם, אלא כעקרון, כמלה שמתארת עקרון שבה לידי ביטוי במהות שבה מדובר. השם, המחובר ליחידה ידועה אחת, הפך לביטוי הופעת העיקרון שביסוד אותה יחידה וישמש ככזה גם במקום וזמן אחרים, שבהם יופיע פעם נוספת.
כשאלוהים קורא בפעם הראשונה ליום "יום" זהו שם. אנחנו, הקוראים, כבר מכירים את העיקרון ועל כן אנחנו רואים את המלה "יום" כמושג, אך כשהיה רק יום אחד היא הייתה שמו. מנקודת מבט זו, החלק המציאותי והראשוני של הלשון הוא מלה שהיא שם. למלה יש היבט שמי והיבט מושגי: ההיבט השמי מציין את המפגש הראשוני, את כינוייה של עובדה יחידה. ההיבט המושגי הוא ההיבט העקרוני שמאפשר לנו לתפוש, באמצעות המפגש הראשוני והמלה, גם את המפגשים הבאים עם העיקרון.
במושגיות יש העלאה של השם לדרגה של עיקרון. זה מלמד שהמפגש הראשוני והקריאה בשם די בהן - והן, בעצם, שני הרכיבים הנדרשים כדי להגיע למושג, ועל כן גם לבניית המערכת המושגית.
כך, המושג איננו נובע, בהכרח, מהבנה מושגית מעמיקה (זה גם איננו אפשרי מבחינה לוגית, שהרי המושגי איננו יכול להיות קיים לפני המושגי) אלא משילוב בין ידיעה לא מושגית (מפגש ראשון), קריאתו בשם - ואז, השלכתו על יחידה נוספת, יחידה המתאימה במהותה העקרונית ליחידה הקודמת. לצורך יצירת מושג די בזיהוי הדמיון המהותי בין שני מהויות במציאות.
בהקשר זה, יש לציין כי יחידה, לצורך הענין, יכולה להיות - ופעמים רבות היא אכן - היבט או חלק של מהות מורכבת אחרת. לצורך הענין, אם עץ הוא מושג המציין יחידה בעלת מורכבות מסוימת, אז "גדול", "ירוק" ו"עבה" הם מושגים המתייחסים להיבטים של העץ, היבטים שהם, לצורך הענין יחידות שחוזרות שוב, במובן זה שנתקלנו לפני כן במושגים "גדול", "ירוק" ו"עבה" בהקשרים אחרים.