שיפוט
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 781
שיפוט
השיפוט האנושי האישי נמצא במצב של ימי סחר החליפין והמערות. כל אחד עושה עבודת יד בענין ואין שום קריטריון כללי מועבר ונצבר אשר באמצעותו ניתן להסתייע בשירותי מומחים.
תחום שיפוטי עובדות הידע האנושי הוא בידי אנשים פרטיים מבודדים והתפישה היחידה שניתן לראותה כתפישה אידיאולוגית הקיימת היום בתחום השיפוט היא תפישת הרוב המבוססת על הנחה שהרוב יודע יותר מאשר היחיד ושלכן כדאי לסמוך על הרוב יותר מאשר על היחיד.
לרוב, הסיבה לתפישה זו מקורה בהשאלה חומרית מענין הכמות, שלפיה הכמות הגדולה גוברת על הקטנה, כמו בבחירה דמוקרטית. שתי סיבות מסייעות לענין זה: 1. סיבה מוסרית: שהיחיד הוא בעל אינטרסים אישיים וככזה הוא מקור רע, ושהרוב, לעומתו, משולל אינטרסים של יחיד ועל כן נובע טובו מכך שהוא פועל למען אינטרסים של הרוב. 2. סיבה אפיסטמולוגית: ההנחה המוטעית שהצדק הוא ענין של הסכמה חברתית ותלוי בהסכמה של המספר הגדול ביותר של אנשים. הסכמה כזו מנצחת הסכמה של מספר קטן יותר של אנשים מכיוון שהצדק הוא ענין כמותי.
הטעות: גם רוב מיוצג על ידי יחיד, כי רוב איננו יכול לבצע פעולות הצהרה באופן עצמאי. אף הכמות הגדולה ביותר של בני אדם באה לידי ביטוי על ידי נציג והוא תמיד יהיה אדם אחד, כלומר יחידה אנושית אחת. יחיד שמצהיר על אינטרסים של הרוב נתפש כיחיד צודק בגלל עובדה זו אך אין הוא יכול לשנות את העובדה שאין דבר כזה כמו מוח קולקטיבי.
אנשים אינם יכולים לחשוב ביחד אלא לתקשר על בסיס מחשבה יחידאית ולהחליף ביניהם את תוצריה של מחשבה כזו. כל יחידה יכולה לקלוט באופן יחידאי את תוצר התודעה היחידאית ולעבד אותו כחומר לצרכי העיבוד שלה, אך בכל קבוצה, גדולה ככל שתהיה, יהיה המאמץ הפנימי תמיד כזה של מוח או מוחות יחידים המעבדים חומר ומפיקים תוצרים באופן יחידאי.
מבחינה מוסרית, יחיד שמצהיר על עצמו כמייצג אינטרסים של רוב או של קבוצה גדולה בעלת שם אחר הוא יחיד חשוד יותר מזה שמצהיר על עצמו כמייצג את האינטרסים של עצמו, מכיוון שמבחינת היחיד הקושי בידיעת האינטרסים המלאים של המון גדול מהקושי שבידיעת האינטרסים העצמיים שלו וקל וחומר כשמדובר בכמות נתונים על-הקשרית, כלומר כזו שאיננה מחוברת להקשר מסויים, ברור ומוחשי, כזה שמייצג היחיד בעצם קיומו.
עם זאת, על אף העובדה שמבחינה אובייקטיבית נעשה השיפוט באופן יחידאי בצורה הנכונה והטובה ביותר, מחונכים בני חברתנו לראות בסביבה האנושית את הצדק ולפיכך לא לסמוך על שיפוטו של היחיד אלא אם כן הוא מייצג מספר גדול של בני אדם. התוצאה של כך היא שהשיפוט לגבי רוב הדברים החשובים, שאינם סובלים שיפוט לקוי, נעשית במחתרת ואינה זוכה להכרה מפורשת ביעילותה.