מחלת רוח

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 2543

מחלת רוח

כשמדובר במחלת רוח, הכוונה איננה בהכרח לשגעון. יש מצבים שבהם יש לאדם פגם שגורם לו שלא להבין את המציאות בצורה שאיננה מאפשרת לו להיות מאושר. בהקשר זה יש עקרונות מסוימים שכדאי להבינם לצורך התעמתות עם סוג זה של פגע.

מחלה גופנית שתוקפת אדם בחומר קלה לזיהוי ומצהירה על עצמה בצורה של כאבים וכיו"ב. זה איננו כך עם מחלה רוחנית. מבחינה רוחנית, אתה נדרש לפעמים להסביר שאתה מרפא מחלה למי שאיננו מבין מחלה זו ואיננו תופש שהיא בנמצא כי היא אינה מתבטאת בכאב ברור.

כשמדובר במחלת רוח, נחלקים האנשים לשניים: הבריאים ואלה שחולים בה. דווקא הראשונים, שנראה כי אין להם בעיה, נמצאים במצב מסוכן כי הם מאוימים על ידי המחלה כל עוד הם אינם מבינים אותה ומכירים בקיומה. השניים מתאפיינים, פעמים רבות, בכך שאף כי הם מכירים את המחלה הם אינם מכירים בכך שהם חולים בה. הם מנצלים את עובדת אי קיומם של כאבים פיסיים כעדות המוכיחה שהמחלה איננה קיימת. מה שעלול לקרות להם הוא אבדן ומות של הגוף הרוחני שכואב, שמשמעו הורדת סף הרגישות לערכים מופשטים ולעניני רוח, אשר יובילו בשלב ראשון לחיים ירודים ונמוכים מבחינה אנושית ובסופו של דבר גם למחלות, גסיסה ומות פיסיים.

איך פותרים את הבעיה? על ידי חינוך להכרה בעובדת היותו של האדם יצור רוחני והגברת המודעות להכרחיותם של הערכים הרוחניים לצורך קיום האושר האנושי. ידיעה כזו תייצב את המחויבות לערכים רוחניים כחלק הכרחי של חיי האדם ותביא אותו לחוותם כגופו. במצב כזה יחווה האדם כל התקפה או פגיעה בערכיו הרוחניים כאילו היו גופניים ויחוש מתי הוא בריא או חולה על יסוד אותה השוואה שהוא נוהג לעשות בעניני גופו למצב הבריאות שבו יש הנאה ואושר רוחניים באופן מתמיד.

בהקשר זה, די לאדם בחוויה מתמדת של שיעמום וחוסר תכלית כדי לדעת שהוא חולה, שלא לדבר על חוסר אושר, מה שמצביע על קיומה של מחלת רוח חמורה במיוחד. ענין אחרון זה של מחסור באושר אנושי הוא נפוץ כל כך עד שבהחלט ניתן לראותו כמחלת הרוח האנושית השכיחה ביותר בימינו ואולי אף להכריז עליה כעל הבעיה האנושית החמורה ביותר בימינו – אף יותר מבעיות בתחום המחסור בחומר.